77. שביל ישראל.
משחרות לבאר מילחן. מקטע שבעים ושבעה מצפון לדרום.
מרחק – 17 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – כביש הגישה לשחרות.
נקודת הסיום – באר מילחן.
הפרשי גבהים– 512+ 365- מטרים.
איש המסתורין – הקים את קיבוץ ני דוד. ממייסדי התנועה לארץ ישראל השלמה. אלוף בצה”ל. מנהל רשות הטבע והגנים. יוזם ומקים החי-בר ביטבתה.
שיר עברי – דרך ארוכה. גלי עטרי. מילים: תלמה אליגון רוז. לחן: קובי אושרת
נקודות עניין – שחרות, נחל עישרון, נחל זוגן, באר מילחן,
הגישה אל נקודת הסיום בבאר מילחן אפשרית ברכבי שטח או ברגל.
מנקודת ההתחלה על כביש הגישה ליישוב שחרות יוצאים לכיוון דרום מערב ועולים אל גבעה שטוחה ממנה תצפית טובה אל מרחבי בקעת נחל שחרות, מלון ששת החושים ופאתי היישוב שחרות. תוואי שביל ישראל עבר במקור בצמוד לישוב המבודד ביותר ארץ. למרות שהוא מוגדר כיישוב קהילתי, תושבי המקום ממעטים לנהל חיי קהילה ומסתייגים מעודף מבקרים. בלחץ יושבי המקום שבחרו לגור רחוק מעין אדם, הורחק תוואי השביל מפאתי היישוב.
מלון ששת החושים נמצא על גבעה מצפון לשחרות וצופה אל הערבה ואל ירדן. נחשב למלון היקר בארץ ומציע חוויה מדברית קסומה. המלון משתלב בטבע ואיננו פוגע בנוף. בנייתו ארכה זמן רב, עקב ההקפדה על עיצוב ועל סטנדרטים. המלון נפתח בשנת 2021 בשלהי מגפת הקורונה והמשיך לפעול גם בזמן המלחמה. תושבי שחרות הסתייגו בתחילה מרעיון המלון המפריע לבדידותם כשגילו כי הפגיעה בטבע, מזערית ויש אפשרויות לפרנסה, נחה דעתם.

פונים לכיוון מערב אל נחל עישרון היורד מצוקי שחרות שבמזרח אל נחל חיון שבמערב. עולים על שלוחה וחולפים ליד גבי עישרון, שלאחר שיטפונות מלאים במים. שביל מסומן אדום יורד אל שלושת הגבים, שנמצאים מעל ומתחת למפל הסלע. שניים קטנים ויפים בחלק העליון של הנחל לפני המפל ועוד אחד גדול ומרשים בדיוק מתחת למפל. בשיאו יש כ-50 מ”ר של מים, בעומק של שני מטרים. הירידה לגב התחתון והעלייה לגבים העליונים אפשריות דרך המסלול האדום שנפגש עם שביל ישראל, ממנו ניתן לצפות במפל ובגב.

ממשיכים דרומה בשביל העולה בערוץ הנחל. השביל ממשיך דרומה במעלה ערוץ הנחל עד שיוצאים ממנו אל אוכף. מהאוכף יורדים בשביל תלול אל נחל זוגן שגם הוא יורד מצוקי שחרות, שמעל הערבה אל נחל חיון שבבקעת עובדה. בערוץ הנחל מעגל אבנים, שמוגדר על ידי הארכיאולוגים כאתר פולחני. ידוע כי כל דבר שהארכיאולוגים לא יודעים להסביר את פשרו מקבל משמעות פולחנית.
חוצים את נחל זוגן לכיוון דרום ועולים במדרון אל השלוחה המפרידה בין נחל זוגן לבין נחל צאלה. חוצים את מוצא נחל צאלה ועולים אל הגבעה שמדרום. לפתע נפתח הנוף לסדרת תצפיות מרהיבות על הערבה ועל הרי אדום הגבוהים שבירדן. בולט בצורתו החרוטית, הר ארגמן המתנשא על “מדרגה” לגובה של 500 מטרים מעל פני הים. אנחנו נמצאים בגובה של יותר מ700 מטרים מעל פני הים על קו פרשת מים ממנו ניגרים המים מזרחה אל הערבה ואל אילת ומערבה אל בקעת עובדה, ממנה יגיעו בסופו של דבר אל ים המלח.

למטה במזרח הר יטבתה. בסמוך אליו נמצא הקיבוץ שהתפרסם בזכות המחלבה הקרויה על שמו. יָטְבָתָה הוא שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. על פי המקורות פירוש שמה – “הארץ הטובה”.
סמוך לקיבוץ נמצא החי-בר שהוקם ביטבתה ב-1968 על ידי אברהם יפה, מנהלה הראשון של רשות שמורות הטבע. הקמתו סימנה את תחילת תהליך השבתם לטבע של בעלי חיים שנעלמו מנופי ארץ ישראל.
בחי-בר מינים שונים של בעלי חיים בסביבה טבעית. פראים, יענים, ערודים, צבאים וראמים. חלקם מוחזקים כגרעין לרבייה ולשימור וחלקם מושבים לטבע.
לאורך הדרך אפשר לראות “בולבוסים” סלעים עגולים אליפטיים, שנוצרו על קרקעית ים קדום משאריות חומר אורגני באמצעות תהליכים פיזיקליים, כימיים וביוגניים המלכדים את הגרגרים לסלע באמצעות הידוק ודחיסה. צורתם העגולה של הבולבוסים מזכירה תפוחי אדמה ומכאן שמם.

נפרדים מתצפיות נוף הערבה ובקע ים המלח ופונים מערבה בשביל. לאורך שבעה קילומטרים עולים ויורדים בין יובלי נחל חיון הזורמים אל בקעת עובדה שבמערב. חוצים את נחל עובדה הרחב, ממנו עולים אל רמה גבוהה. יורדים אל נחל שרביט, יוצאים ממנו וחוצים רמה נמוכה. ממשיכים מערבה ויורדים אל נחל מילחן ואל באר מילחן היא נקודת סיום המקטע. בבאר מילחן חניון לילה לרווחת השביליסטים ונקודת מילוי מים, באדיבות רשות הטבע והגנים הדואגת למילוי מיכלי המים הטמונים במקום.

קוטר הבאר הוא 3.5 מטר, עומקה 8 מטר והיא מכוסה במבנה בטון. מימי הבאר מליחים. הבאר נבנתה בתקופת המנדט הבריטי, על מנת לספק מקום לעצירה בצומת דרכים חשוב בין הערבה לבין בקעת עובדה. הבאר שימשה את הבדואים להשקיית עדריהם עד לשנות ה-80 של המאה ה-20. עם התמעטות אוכלוסיית הבדואים במרחב, פסק השימוש בבאר.
בצד הבאר – ספריית שביל.

אפשר לכאן להגיע ברכבי שטח כדי לאסוף או להביא מטיילים.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.
				








