75. שביל ישראל.
משיזפון לחולות כסוי. מקטע שבעים וחמישה מצפון לדרום.
מרחק – 15 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – מחנה שיזפון.
נקודת הסיום – מפגש שביל ישראל עם נחל כסוי.
הפרשי גבהים– 103+ 32- מטרים.
איש המסתורין – שחקן תיאטרון. תלמיד גורדייף. אדם כריזמטי. מייסד נאות סמדר.
שיר עברי – סמדר. חיים משה מילים: אביהו מדינה לחן: עממי יווני.
נקודות עניין – נחל חיון, נאות סמדר, בקעת עובדה, שדה עובדה. מבצע עובדה.
מהכניסה לבסיס שיזפון נצא דרומה על דרך עפר בין כביש 40 לבין קווי מתח גבוה. הולכים על בסיס נחל שיזפון המנקז את בקעת שיזפון, שמדרום לנו. יוצאים מתוך שטחי האש ודרכי הפודרה ועולים אל גבעה קטנה, המשקיפה על צומת שיזפון ועל סביבה.
שיזפון הוא תהליך של השתזפות תחת קרני השמש הקופחת. ברם, עצי השיזף הגדולים המצויים בצומת נתנו לה את שמה. השיזף שנקרא גם “עץ הדומים”, הינו עץ קוצני, שמסתדר בסביבה מעוטת מים ואיננו נדרש להשקיה. הנוצרים מזהים את השיזף עם הצמח קוצני שמענפיו קלעו הרומאים לישוע את זר הקוצים שעטרו לראשו כדי לענותו ולבזותו בדרכו האחרונה. לכן ניתן לו השם – Ziziphus ” “spina-christi שתרגומו “הקוצים של סבל המשיח”. יש המזהים את השיזף כאטד המקראי ממשל יותם. “הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ”. ספר שופטים פרק ט’. “עץ הדומים תפוס” שמו של ספר מאת גילה אלמגור שעובד לסרט ולמחזה מצליח.
בצומת שיזפון, הסמוך, פונדק נאות סמדר, בו מומלץ לבקר. שיזפון הוא גם שמו המקורי של קיבוץ נאות סמדר, שהוקם בקיץ 1989 במקום היאחזות הנח”ל שיזפון. קבוצת המקימים כללה חברים מירושלים בעלי מקצועות חופשיים, שעזבו את העיר והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת, שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו. היישוב הוא יישוב אקולוגי הכולל חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים. מקור שם הקיבוץ מגיע מהמילה נאות, כלומר נווה מדבר, ומהמילה סמדר, בשל פרי הגפן שבמקום, ולזכרה של סמדר ספרא, אשתו של יוסף ספרא, ממקימי היישוב, שנהרגה בתאונת דרכים ב-1981.
נפרדים מכביש 40 ומבקעת שיזפון ופונים לכיוון דרום מערב לאורך כביש 12. בצד הדרך, חורשה קטנה ובה עצי דקל, שיטה ואשל. חלק מהעצים מושקים בטפטוף. ממשיכים לאורך הכביש עד למפגש הכביש עם נחל חיון, מאה מטרים מערבה מצמת כביש הפונה דרומה לבקעת עובדה. גבוה מעל ערוץ הנחל נמתח גשר השומר על כביש 12 בעת שיטפונות. כשעוברים מתחת לגשר, אפשר לראות כי על אחד העמודים קיים סימון לא שגרתי של שביל ישראל. זהו הסימון המקורי שנעזב לטובת הסימון החדש. כביש 12 ממשיך לדרום מערב ושביל ישראל פונה דרומה אל בקעת עובדה, בתוך נחל חיון הרחב המנקז את הבקעה. במקביל אלינו כביש ללא מוצא המגיע עד ליישוב המבודד שחרות.
צועדים דרומה בערוץ הנחל הרחב בין שיחים ועשבים. בחורף, לאחר שיטפון הופך הערוץ לשדה פרחים רחב בשלל צבעים מאופק עד אופק. תנאי המדבר הצחיחים מחייבים את הצומח לגדול ולפרוח במהירות, כל עוד יש מים בקרקע והטמפרטורה נוחה. הזרעים מתפזרים וממתינים בסבלנות למופע הגשם הבא.
על הקרקע, אפשר לראות גללים גדולים יחסית שמשאירים פראים. הפרא הוא סוג של חמור בר. ב-1968 הובאו מאיראן 11 פרטים של פרא, לחי-בר ביטבתה, כגרעין רביה. בהיעדר טורפים טבעיים וציד אדם, הוכתרו הריבוי הטבעי ופרויקט השבת הפראים לטבע בהצלחה. קרוב לאלף פראים חיים בפריסה מצפון הר הנגב ועד לפארן. הגללים נמצאם בכל מקום אך את הפראים קשה לראות, שכן הם נחבאים ומתרחקים מעין אדם.
ממשיכים דרומה במקביל לכביש המוביל אל שדה עובדה. שדה התעופה הצבאי עובדה, פרוש על המישור הגדול של בקעת עובדה. הוקם לאחר הנסיגה מסיני ב-1982 ומשמש גם כנמל תעופה בינלאומי, בעת הצורך.
בחודש מרץ 1949 הנחיתו מטוסי חיל האוויר הצעיר, כוחות של חטיבת הנגב, דלק, מים ומזון לתגבור “מבצע עובדה”. במבצע האחרון של מלחמת הקוממיות נכבשו ללא קרב, הנגב, הערבה, ונפתחה הדרך אל הים האדום. היה זה המבצע האחרון במלחמת הקוממיות.
שביל ישראל חוצה את הכביש ופונה מזרחה במעלה נחל כסוי אל חולות כסוי. זו נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.