61. שביל ישראל.
נחל צין. מקטע שישים ואחד מצפון לדרום.
מרחק – 13 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – חניון לילה נחל מדור.
נקודת הסיום – חניון לילה חוד עקב.
הפרשי גבהים– 177+ 102- מטרים.
איש המסתורין – יצא למסע בין כוכבים. אילף שועל. ביקש שיציירו לו כבשה. מתגורר על אסטרואיד קטן ובו שלושה הרי געש ושושנה אחת.
שיר עברי – כנען. 12 המרגלים. שלומי שבן עם רביד פלוטניק ושולי רנד. מילים ולחן שלומי שבן.
נקודות עניין – מצוק הצינים. נחל צין. נחלים זקוף, תלול, דרוך. גשר מסילת צין.
היום צועדים במישורי נחל צין. מקטע קל יחסית בין מקטעי שביל ישראל. ברם, ההגעה אליו מצריכה רכבי שטח או לינת שטח. נסיעה ברכב שטח לנקודת הההתחלה – חניון לילה נחל מדור, נמשכת כשעה מהכביש הקרוב. מנקודת הסיום ניתן ללכת כ-7 קילומטרים לחניון הסרפנטינות או למדרשת שדה בוקר. אפשר כמובן לתאם איסוף בתשלום ברכב שטח.
מנקודת ההתחלה בחניון לילה נחל מדור, מתקדמים לכיוון דרום מערב על דרך עפר, על בסיס נחל מדור ונחל עפרן המתמזגים לערוץ אחד. לאחר קצת יותר מקילומטר, פונים לצפון מערב. השביל חוצה שלוחה רחבה ונכנס לערוץ נחל בשם “נחל תלול”. זהו מסלול אתגרי העולה אל רכס חתירה ויורד בנחל תלול לא פחות בשם “נחל זקוף”.
המסלול האתגרי זקוף-תלול עובר בשטחי אש ואיננו חלק משביל ישראל!
יוצאים מערוץ נחל תלול וממשיכים בשביל ישראל מערבה בבקעת נחל צין. כעבור ארבעה קילומטרים, פונים שוב לדרום מערב וצועדים למרגלות רכס חתירה התלול. “תופרים” ערוצי נחלים רדודים שביניהם שלוחות נמוכות ורחבות, בבקעה הגדולה הנפרשת לעינינו היא בקעת צין.
חוצים את אפיק נחל צין הרחב. נחל צין מהגדולים בנחלי האכזב בארץ ובנגב. יש הרואים בו גבול בין הנגב הצפוני להר הנגב. מוצא הנחל במישור הרוחות שבקרבת מצפה רמון. בעבר זרם לים התיכון. כאשר נפער בקע ים המלח הנמוך שינה הנחל את מסלולו ויצר “ברך”. הברך נוצרה בפעילות שביית נחלים קדומה, בה שבה נחל צין את מימיו של נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוות הבקע הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אל הים התיכון. מעין עבדת זורם נחל צין מזרחה עד לצפון הערבה, תוך שהוא יוצר אגן ניקוז נחלים גדול בצפון מזרח הנגב. לקראת סופו, מתחבר הנחל אל נחל הערבה ומשם למערכות הניקוז של מפעלי ים המלח.
120 ק״מ אורכו ממצפה רמון ועד לנחל הערבה.
יוצאים מערוץ הנחל, שזורם בממוצע ארבע פעמים בשנה למשך כמה שעות בכל פעם. מגיעים למישור “חמאדה”. אבנים כהות על מישור לס בהיר. מטיילי שביל ישראל יצרו מהן כתובות שונות ואיורים.
ממשיכים מערבה בבקעת צין הרחבה. מדרום לנו מצוק הצינים. שכבות סלע שנותרו במרומי ההר, התמוטטו לנחל שסחף את החומר. התמוטטות השכבות הותירה מצוקים גבוהים.
מִדְבַּר-צִין הוא מדבר הממוקם באזור הר הנגב. לפי המסופר במקרא, מדבר צין הוא המדבר האחרון בו עברו בני ישראל במסעם לכיוון ארץ כנען. קיימת מחלוקת בין החוקרים, על מיקום מדבר צין. יש הסוברים כי מקומו בצפון הערבה, האזור אליו נשפך נחל צין ולדעת אחרים המדבר נמצא במזרחו של חצי האי סיני. מקומו של המדבר אינו ידוע. וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב לְבֹא חֲמָת.
לכאורה, שומם נוף המדבר וחד גוני. הצבעים אחידים, ויש מעט אובייקטים בנוף. התבוננות שקטה ומעמיקה מגלה את יופיו של המדבר.
“הנוף הזה הוא בעיני היפה והעצוב ביותר שבכל הנופים. במקום הזה הופיע הנסיך הקטן על הארץ וכאן גם נעלם. הסתכלו בנוף הזה יפה יפה, כדי שלא יהיה לכם ספק שתכירו אותו אם תצאו יום אחד למסע באפריקה, למדבר, ואולי גם אתם תמצאו את הנסיך הקטן“. אנטואן דה סנט אכזיפרי.
“הנסיך הקטן” הוא ספר בדיוני שנכתב ואויר ב1943 על ידי טייס בעקבות חוויה של נחיתת אונס במדבר. הספר תורגם למרבית השפות. העלילה סובבת התרחשות דמיונית, בה מוצא עצמו המספר, תקוע במדבר סהרה לאחר תקלה מכנית במטוסו. הוא פוגש צעיר משונה – הנסיך הקטן, גיבור הסיפור שאליו נקשר במהרה. בשיחותיהם, חושף המחבר את השקפתו על חוסר ההיגיון שמפגין המין האנושי לעיתים, ועל האמיתות הפשוטות אותן נוטים לשכוח המבוגרים.
ממשיכים להתקדם מערבה. אפשר להרים מבט ולראות גבעת חרוט גבוהה. זהו “חוד עקב” אליו נגיע במקטע הבא. לאחר כמה קילומטרים קלים, מגיעים למפגש שביל ישראל עם דרך ג’יפים החוצה את בקעת צין. זו נקודת הסיום. מנקודת הסיום ניתן ללכת כ-7 קילומטרים לחניון הסרפנטינות או למדרשת שדה בוקר. אפשר כמובן לתאם איסוף בתשלום ברכב שטח.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.