53. שביל ישראל.
נחל עמיעז לנחל פרס. מקטע חמישים ושלושה מצפון לדרום.
מרחק – 18 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – חניון לילה נחל עמיעז.
נקודת הסיום – חניון גבי פרס.
הפרשי גבהים– 587+ 292- מטרים.
איש המסתורין – סיביריאק. מהנדס מכרות, יזם שהקים את מפעלי ים המלח.
שיר עברי – בית הערבה, אריק איינשטיין. מילים חיים חפר ועמוס קינן. לחן שמוליק קראוס.
נקודות עניין – נחל אשלים, נחל עזגד, מעלה צורים, מפעלי ים המלח, תצפית לירדן, גבי פרס.
נקודת ההתחלה נמצאת למרגלות מצוק ההעתקים. נחלים עמוקים וקניונים חורצים את רמת המדבר שנמצאת מעל המצוק וזורמים אל המישור בעת שטפונות. מתחילים ללכת בשביל שמתפתל למרגלות המצוק. חוצים את ערוץ נחל עמיעז. סמוך לערוץ מתקן שאיבת מים מליחים לצרכי מפעלי ים המלח. פונים דרומה עד ששוב, חוצים ערוץ, נחל עזגד. גדרות תיל מקיפות אזורים ממוקשים, זהירות, לא לרדת מדרך העפר. סמוך לערוץ, תחנת שאיבה של מקורות. מכאן יוצא מסלול רגלי נחל עזגד – אשלים. אחד המסלולים היפים והאתגריים, במצוק ההעתקים ובנגב. ממשיכים דרומה ולאחר קילומטר וחצי יורדים אל ערוץ נחל אשלים שפורץ ממצוק ההעתקים.
מוצאו של הנחל ביובלים רדודים שמתחתרים במישור רותם, בגובה 484 מטר מעל פני הים. יובלים אלו מתאחדים לערוץ ראשי, הנופל במפל בגובה של 100 מטר שלאחריו “מעוק” באורך כשני קילומטר. מעוק הוא אפיק צר המתחתר בקרקעית סלעית של קניון עמוק. בתוך המעוק נקיקים וגבים המתמלאים במים לאחר שיטפון.
ב-30 ביוני 2017 זוהם הנחל על ידי זרימת שפכי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט, כתוצאה מקריסת קיר בגובה 60 מטרים במאגר שפכים במפעל. הדליפה גרמה למותם של בעלי חיים, והפכה את הנחל למקום מסוכן ומזוהם. המים המזוהמים זרמו לברכות אגירה בתחומי מפעלי ים המלח ומפעל המגנזיום, בשטח נוצר אגם חדש מדרום למפעל המגנזיום. גם כיום נגועה סביבת הנחל בחומרים רעילים. הזיהום פוגע בין השאר ביכולת נביטת זרעים של צמחים, וגורם נזק לקרומים ביולוגיים על הקרקע, החיוניים להתפתחות הצומח והחי בסביבה מדברית. הזיהום בנחל עצמו נותר משמעותי והוא יוסיף להשפיע לרעה על הצומח והחי עוד עשרות שנים לפחות.
יוצאים מערוץ נחל אשלים וממשיכים דרומה, חוצים את יובלי נחל שיטים בהם עצי שיטה, שמזמינים את הצועדים למנוחה בנוף החשוף והצחיח. מתקרבים אל המסוע המוביל אשלג מסדום למישור רותם, אליו מגיעה מסילת רכבת. המסוע, הוקם ב 1986 ובאמצעותו ניתן להעמיס את האשלג, על רכבות המיועדות לנמל אשדוד או למפעלים אחרים בצפון הארץ. המסוע הינו חגורת גומי המונחת על שני כבלים מונעים על ידי מנועים. אורך המסוע 18.2 קילומטר והוא מתגבר על הפרשי גובה של למעלה מ-800 מטר.
מפעלי ים המלח נוסדו על ידי מדינת ישראל בשנת 1952 על יסוד חברת האשלג הארץ-ישראלית שהוקמה ב-1929. המפעלים מפיקים בעיקר אשלג וברום. תוצר הלוואי של הפקת האשלג משמש כחומר גלם למפעלי “מגנזיום ים המלח”. מאז 1968 נמצאים מפעלי ים המלח בבעלות חברת כי”ל, אז חברה ממשלתית. כיום חברה פרטית הנשלטת על ידי עידן עופר.
חברת האשלג ארץ-ישראלית הוקמה בשנת 1930 על ידי משה נובומייסקי – מנהלה הראשי של החברה מאז יסודה. משה נובומייבסקי, מהנדס מכרות מסיביר יזם והקים את מפעל האשלג הראשון בצפון ים המלח. הפקת האשלג והמינרלים הנוספים התבצעה בטכניקה של אידוי מי ים המלח שקיעת מינרלים והעברת המים בין בריכות שונות. גם כיום פועלת טכניקה זו. כדי לספק את הביקושים, הפכו את חלקו הדרומי של ים המלח למערכת בריכות אידוי. את האשלג שהופק, השיטו באסדות לצפון ים המלח ומשם הועמס לשיווק במשאיות.
במלחמת הקוממיות נותק המפעל ממרכז הארץ וננטש לבוזזים. הנצורים ירדו באסדות, מבית הערבה עד לסדום. סדום לא ננטשה והקשר אל הנצורים, התבצע דרך האוויר, עד לפריצת הדרך לאילת, ולסדום לקראת סוף המלחמה. לאחר המלחמה הוקמו מחדש המפעלים בסדום שבדרום ים המלח.
עוברים מתחת למסוע וממשיכים דרומה. הדרך חוצה את ערוצי הנחלים חמרית ואדמון. השטח חשוף. למעט עצי שיטה בודדים אין כל צל.
אנחנו הולכים כבר עשרה קילומטרים למרגלות המצוק. עכשיו הזמן לטפס. מעלה צורים נוח יחסית, מטפס לגובה של 350 מטרים מבסיס המצוק, לכיוון צפון. אפשר לעצור מידי פעם ולהתבונן למזרח אל הנוף הפראי והקדום.
בולטים בנוף מפעלי ים המלח שמייצרים כסף מהטבע ופוגעים בו ללא אפשרות לתקן. אפשר להתווכח על התועלת לעומת הנזק. רבים המתפרנסים בזכות תעשיה זו.
מעלה צורים, סלול על דרך עתיקה, שחיברה את סדום להר הנגב. בראש המעלה, מצד צורים. גל אבנים, שהיה פעם מצודת משמר על הדרך הקדומה. בראש המעלה תצפית נהדרת לכיוון מזרח. אפשר לראות את ברכות האידוי של מפעלי ים המלח הירדניים והישראלים. בצד הירדני נמצאת עיר בשם א-סאפי, המזוהה עם העיר צוער שמוזכרת בתנ״ך.
ירדן, הארץ שמנגד נשלטת כבר יותר ממאה שנים על ידי משפחת המלוכה ההאשמית, שנתמכת בברית שבטים בדואיים. מרבית אוכלוסיית ירדן פלסטינאים, סורים ופליטים שהגיעו בעקבות סכסוכים שונים במזרח התיכון.
פונים דרום מערבה על גבי רמה מדברית שטוחה, בשם הר צורים. הולכים על גבי דרך ג’יפים נוחה. כדאי לרדת טיפה מהשביל כדי לבקר ב”גבי פרס” . לאחר שיטפונות, יש מים בגבים בהם ניתן לרחוץ. מראש המפל תצפית יפה, על קוביות סלע עצומות שנשרו מדפנות מצוקי נחל פרס. אפשר לשבת לנוח בצל, על משטחי סלע לבנים מבהיקים.
ממשיכים על השביל, שחוצה את נחל פרס מעל למפל. עולים על אוכף קטן המזמן תצפית יפה על הסביבה.
יורדים אל נחל תחמס תחמס הוא עוף לילי דורס, המוזכר בתנ”ך בספר ויקרא יא כאסור באכילה.
עולים מהנחל אל כביש 25 שיורד מדימונה לצומת הערבה. מגיעים אל חניון גבי פרס, נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.