44. מדבירה למיתר

44. שביל ישראל.

מדבירה למיתר. מקטע ארבעים וארבעה מצפון לדרום.

מרחק – 17 קילומטרים.

נקודת ההתחלה – חניון קק”ל ממזרח לדבירה.

נקודת הסיום – מחסום כרמים, סמוך למיתר.

הפרשי גבהים– 438+ 349- מטרים.

איש המסתורין – נולד בקיבוץ עין חרוד. ירד לצ’כיה. בשואה, הועבר לאנגליה ב”קינדר טרנספורט”. למד טיס ועלה לארץ. טייס קרב ממקימי חיל האויר. נרצח בארה”ב.

שיר עברי – בכרם תימן. ביצוע עפרה חזה. מילים: נתן אלתרמן לחן משה וילנסקי, מרדכי זעירא.

נקודות עניין – חורבת מגדלית, גבעות געת, מערת הדקל, יערות דביר וכרמים, מרכז ג’ו אלון, גשר דבמב”ם.

חניון “טבע” הוא חניון קק”ל, שנמצא ממזרח לקיבוץ דביר על שם החברה שתרמה להקמתו. מהחניון מתקדמים מזרחה בתוך יער דבירה הנטוע. בצד השביל, מתחם מערות מגורים בשם “חורבת מגדלית”.

יער דבירה, הוא החלק הצפוני של יער להב. משתרע על פני כ-17 אלף דונם. ניטע ברובו בראשית שנות ה-90 ויש בו עצי מחט ועצים רחבי עלים כגון אלה אטלנטית, חרוב מצוי, שיטה, אקליפטוס ועצי זית ותאנה. היער מחבר את גבעות השפלה והרי חברון הגולשים אל צפון הנגב ויוצר מסדרון אקולוגי חשוב בו נפגשים צמחים ובעלי חיים ים תיכוניים ומדבריים.

עולים בדרך העפר ומקיפים מתקן מים של חברת מקורות. יורדים מהשלוחה דרומה בחזרה אל ערוץ נחל שקמה. חוצים כביש מחצבות ונכנסים לשמורת טבע יער להב. עולים דרומה מערוץ נחל שקמה אל גבעות חשופות סלעיות וצחיחות.

דרך עפר מובילה אותנו אל אוכף וממנו עולים את פסגת גבעת געת. געת שווה 473 בגימטרייה. האם זה מקור שם הגבעה? כך או אחרת כיפת הגבעה רחבה ושיאה מעל 500 מטרים מעל פני הים.

מראש הגבעה נשקפים נופי הסביבה. יער להב, היישוב אשכולות, קיבוץ שומריה, קיבוץ דביר, קריית גת, העיר הבדואית רהט ודרום הר חברון.

קיבוץ שומריה הוקם בשנת 1984 ע”י יוצאי תנועת השומר הצעיר, והוא הקיבוץ האחרון של התנועה. המטרה להקמתו של הישוב במקום זה נבעה מהיותו של האזור פרוץ לחוליות מסתננים מהר חברון, שהיו נכנסים ויוצאים ללא כל הפרעה. הקיבוץ לא התפתח ובשנת 2004 נותרו במקום רק -15 משפחות. לאחר פינוי חבל עזה נקלטו במקום אנשי עצמונה לשעבר והישוב הפך מקיבוץ לישוב קהילתי שיתופי.

מגבעת געת, מתקדמים לכיוון מזרח. חוצים גיא רחב, עולים לגבעה נוספת ממנה יורדים אל מערת הדקל. עץ דקל צומח בתוך מערה ונותן לה את שמה.

מהמערה יורדים אל פתחת נחל צקלג ואל כביש 325 המחבר את קיבוץ להב לקיבוץ דביר. מעבר לכביש קיבוץ להב. שמו של קיבוץ להב עלה לכותרות ב”חוק איסור גידול חזיר”. החוק מתיר גידול חזירים במוסדות מדע ומחקר. בהתאם להיתר זה פועל בקיבוץ להב “מוסד ומכון למדע ולמחקר החי”. מרבית החזירים מוגדרים כ”עודפים” ונשלחים למפעל הבשר של הקיבוץ. גידול החזירים מעורר תרעומת מצד יהודים אורתודוכסיים ומצד ארגוני “צער בעלי חיים”, עקב תנאי המחייה והצפיפות להם זוכים בעלי החיים, עד לשחיטתם.

בפאתים המערביים של הקיבוץ נמצא מרכז ג’ו אלון – יער. מוזיאון להנצחת תרבות החיים הבדואים ומרכז יער של קק”ל. ג’ו אלון, היה טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף-משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי. נרצח בחודש יולי 1973 בעת ששימש כנספח אווירי וימי בארצות הברית. מעשה הרצח לא פוענח מעולם.

מרכז ג’ו אלון.עוקפים את קיבוץ להב ממזרח. ליד מתקני טיהור השפכים של הקיבוץ פונים מזרחה עד לחציית כביש 358. גדר ההפרדה בין שטח מדינת ישראל לבין שטחי הגדה המערבית, מזדקרת ומאיימת מצפון. גדר ההפרדה, או גדר הביטחון, הוקמה על ידי ישראל, לאורך הקו הירוק, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, המבצעים פיגועי טרור והתאבדות. הגדר, נבנתה בשנים 2002–2006 באורך משוער של כ-720 קילומטר.

הגדר כוללת בתוכה גושי ההתיישבות, בהם גוש עציון, מעלה אדומים, אריאל וגוש קרני שומרון, לצד יישובים סמוכים לקו הירוק. בניית גדר ההפרדה עוררה התנגדות עזה מכל קצוות הקשת הפוליטיים. מתיישבי יהודה ושומרון, לא רצו להיות “מעבר לגדר”, בעוד מתנגדיהם, טענו כי היא “כולאת” את תושבי השטחים הערבים.

עולים מזרחה על שלוחה, בתוך “יער כרמים”. השביל מתפתל במקביל לכביש 3253 המוביל ליישוב סנסנה.

“סנסן” הוא גבעול פרי התמר. ענף דקיק, היוצא מעלה הדקל ועליו נמצאים הפרחים ומתפתח פרי התמר.

”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו…“ שיר השירים ז, פסוק ט.

היישוב סנסנה הוא יישוב קהילתי בחבל מיתרים שבגבול צפון הנגב והר חברון, הממוקם ברובו ממזרח לקו הירוק, אך ממערב לגדר ההפרדה. משתייך למועצה אזורית הר חברון.

חוצים את כביש הכניסה לסנסנה ויורדים בוואדי ביער לכיוון מזרח. בצד השביל נטועים עצי אלת הבוטנה (פיסטוק). נהוג להרכיב את אלת הבוטנה על כנה של אלה אטלנטית או אלה ארץ-ישראלית כיוון שמיני הבר מותאמים יותר לאקלים הישראלי וליובש. ניסיונות עבר לגדל את הפיסטוק בארצנו, לא צלחו כלכלית.

חוצים מתחת לכביש 3253 סנסנה-מיתר וממשיכים בצידו השני על דרך עפר שפונה דרום מזרחה במקביל לכביש. מצפון בולטת שוב בנוכחותה, גדר ההפרדה.

על גבעה קטנה הצופה אל היישוב מיתר ועל מחסום מעבר מיתר יש פסיפס פתוח ושרידי גת עתיקה.

מדרום רואים את היישוב כרמים. במקור קיבוץ, שהפך עצמו ליישוב קהילתי שתושביו שומרים על עקרונות פלורליסטיים. תפיסת חיים אקולוגית .חיים משותפים לחילונים ולדתיים. מעורבות חברתית בתוך הקיבוץ ומחוצה לו.

מחסום מעבר מיתר פעיל מאד והומה אדם. זהו המעבר העיקרי המחבר בין העיר חברון וסביבותיה, לבין באר שבע. פועלים פלסטיניים עוברים ברגל, סחורות נבדקות, מתיישבים יהודים עוברים ברכב.

חוצים שוב את הכביש לצד צפון ויורדים אל ערוץ נחל חברון המגיע מצפון.

עוברים מזרחה, מתחת לכביש 60 הוא דרך האבות המחברת את באר שבע לירושלים על גב ההר וממשיכה צפונה עד לנצרת. הגשר שמעלינו נקרא גשר דבמבם, על שם גיבור הפלמ”ח, גרשון דובינבוים, שנהרג בפעולת פיצוץ הגשר, בכביש שמחבר בין חברון לבאר שבע.

דבמבם נודע כמפקד אבהי, נערץ וקר רוח ומותו היווה מכה קשה לפקודיו. אנשי המיליציות הערביות בדרום כינו אותו “השד האדום” בזכות שיערו האדמוני והכריזו על פרס של 1000 לא”י למי שיתפוס אותו. קיבוץ יד מרדכי כותר וננצר על ידי הצבא המצרי ב1948. דבמבם חילץ באישון לילה את ילדי הקיבוץ ולאחר מכן את מגיניו. חילוץ המגינים נעשה בניגוד לפקודות, אך הציל את המגינים מגורל אכזר.

סמוך לגשר, נקודת סיום המקטע.

למקטע הקודם  למקטע הבא

צעד צילם וכתב – אחאב בקר

© כל הזכויות שמורות.

פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות