20. שביל ישראל.
מעוספיא לנחל אורן. מקטע עשרים מצפון לדרום.
מרחק – 11 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – עוספיא. רום כרמל.
נקודת הסיום – חניון נחל אורן.
הפרשי גבהים– 233+ 701- מטרים.
איש המסתורין – נולד בקייפטאון. היה חבר פרלמנט בריטי. סייע בהקמת המושבה “זמארין” לימים זכרון יעקב. היה חבר בכת אוונגליסטית. הציע ליישב את הגלעד ביהודי מזרח אירופה. התגורר בכרמל. מזכירו האישי כתב את המנון מדינת ישראל.
שיר עברי – ההר הירוק תמיד.
נקודות עניין – רום כרמל, נחל חיק, בקעת אלון, הר שוקף, חורבת רקית, נחל אורן, חוות משמר הכרמל, גבעת וולפסון.
אנחנו נמצאים על רכס הכרמל, קרוב לנקודה הגבוהה ביותר. רכס הכרמל מחובר להרי השומרון שמתפצלים בצפונם לשתי שלוחות. שלוחה מזרחית, היא הגלבוע ושלוחה מערבית היא הכרמל, שכוללת את רמות מנשה, הר אמיר ורכס הכרמל. שם הכרמל נגזר ככל הנראה מהמילה “כרם”, ומשמעותו היא “כרם”, “גנים”, “בוסתנים” או “פרדסים”, בתוספת העיצור “אל”. כלומר, הכרם של האל. הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ”ך. מסופר שהיה חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר.
” וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ” ירמיהו, ב’. “רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל” שיר השירים, ז’.
”וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ”. ישעיהו, י’. המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר “ההר הירוק תמיד”. “ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל, לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצילך, כרמל”.
מנקודת ההתחלה ברום כרמל, יורדים בשביל לנחל חיק. חולפים ליד הנקודה הגבוהה בכרמל – 546 מטרים. לא הוד ולא הדר לה. הפסגה מכוסה בפסולת פיראטית, ואין ממנה תצפית ראויה. מסביב יער מעורב בעצי אורן ובחורש ים תיכוני. הירידה תלולה ויש להיעזר ביתדות הקבועות בסלעים ובמעקות ברזל. חולפים על פני נביעה המוזרמת בתעלה קטנה אל בריכת בטון עמוקה – עין חיק. מגיעים אל נחל אורן שנפתח אל בקעת אלון הרחבה. בקעת אלון היא אחד המקומות בכרמל בהם נמצאים שרידים של הרי געש תת-ימיים. הבקעה נוצרה כתוצאה מהתחתרות נחל אורן בטוף הגעשי. נחל אורן הוא הגדול באגני הניקוז המערבי של הכרמל. מתחיל מקו פרשת המים בדרום עוספיא ומסתיים בחוף הים מצפון לעתלית.
חוצים את נחל אורן ואת הבקעה ומטפסים אל הר שוקף. ממזרח מציצים בין העצים בתי הכפר הדרוזי דלית אל כרמל. אחד מהם הוא, ביתו של סר לורנס אוליפנט שנבנה ב1882. לורנס אוליפנט היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי. אוליפנט התיישב בחיפה עם אשתו אליס ומזכירו נפתלי הרץ אימבר, מחבר “התקווה”. המבנה הפך לבית יד לבנים הדרוזיים ומהווה אתר ההנצחה של חללי העדה הדרוזית במלחמות ישראל. על הכרמל התקיימו בעבר 17 כפרי דרוזים קטנים. במהלך השנים חרבו, נעזבו והתרכזו לשני כפרים גדולים עוספיא ודלית אל כרמל.
מפסגת הר שוקף מתפתל השביל ביער צעיר יחסית. לפנים היה פה יער אורנים ותיק שנשרף כמעט כולו בשריפת אסון הכרמל. שרפת יער, היא שרפת ענק בשטח פתוח. עקב שינויי האקלים מתחוללות יותר ויותר שריפות יער בכל העלם. מקור שריפות היער בישראל הינו מעשה ידי אדם – הצתה או רשלנות. שריפת יער יכולה להיות גם שריפת קוצים בשטח פתוח המכלה חורש, בתה, קוצים ועצים. מקובל לחלק את שריפות היער לשני סוגים: שרפת קרקע – שרפה המתפשטת דרך הקרקע ומכלה קוצים עלים וחומרים המצויים על האדמה. בשריפה כזו נהרגו חמישה לוחמי גולני בוואדי הסלוקי שבלבנון ב-1997.
שרפת צמרות – שרפה המתפשטת דרך צמרות העצים ולא רק דרך הקרקע, ונחשבת למסוכנת יותר וקשה לעצירה משרפת קרקע. שרפת צמרות נוצרת לרוב כשלב מתקדם של שרפת קרקע רגילה, בעקבות תנאי מזג אוויר יבש ורוחות חזקות. שרפת צמרות מתפשטת לרוב במהירות גדולה בהרבה משרפת קרקע. שרפה זו קשה יותר לעצירה מכיוון שהיא מסוגלת לדלג מעל מחסומים מלאכותיים העוצרים שרפות קרקע כדוגמת כבישים ושבילי אש.
בשריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 דיווח קצין כבאות על התפשטות אש במהירות של 1,500 מטר ל-3 דקות כלומר 30 קמ”ש. באסון הכרמל נשרפו למוות 44 לוחמי אש ואנשי משטרה וכבאות.
יורדים בשביל שמתפתל מערבה על גבי השלוחה, לכיוון חניון “רקית”. מהשביל יש מספר תצפיות משמעותיות לכיוון צפון, אל השלוחות היורדות מהכרמל מערבה אל הים.
קרוב אלינו יישוב קטנטן, בשם “גבעת וולפסון”. קבוצה של שישה בתים פרטיים, באמצע היער, בצדו המערבי של הר ערקן. נקרא על שמו של דוד וולפסון שהיה מנהיג ציוני, ידיד ועוזר להרצל. בשנת 1898 התלווה וולפסון למסעו של הרצל לקושטא ולארץ ישראל, כחלק ממשלחת ציונית שנפגשה עם הקיסר הגרמני בזמן ביקורו בארץ ישראל. הוא זה שעיצב את דגל התנועה הציונית, שהפך לדגל ישראל. מיקומו של היישוב בתוך שמורת טבע איננו מאפשר התפתחות ובניה.
קצת רחוק יותר על גבעה עגולה ניצבת חוות משמר הכרמל היא ח’ירבת שלאלה. כיום מרכז טיולים ופעילות של רשות הטבע והגנים. גבעת וולפסון וחוות משמר הכרמל הן שארית פרוייקט “עיר יערות הכרמל”, שהייתה אמורה להיבנות באזור. ב-1934 רכשה חברת “כרמל להשקעות”, שהוקמה על ידי יהודים יוצאי גרמניה, אדמות במטרה להקים עיר בשם “יערות הכרמל”. העבודות החלו וכביש גישה נסלל. ב 1936 פרץ המרד הערבי הגדול. במהלך המאורעות נרצחו 15 עובדים. והתכנית נעצרה. לאחר הקמת מדינת ישראל, בעקבות הכרזת פארק הכרמל כשמורת טבע, הופסקה הבנייה במקום.
עוד יותר רחוק, על הרכס בצידו השני של נחל אורן, קיבוץ בית אורן. אחד הקיבוצים הראשונים שהתחדשו ופסקו להיות “שיתופיים”. קיבוץ בית אורן עלה לקרקע ב 1939 בהתיישבות “חומה ומגדל”. שימש כבסיס אימונים של ארגון “ההגנה”. ב-1945 סייעו חברי הקיבוץ למבצע פריצת מחנה עתלית לחילוץ מעפילים ממחנה המעצר. במהלך השריפה הגדולה בדצמבר 2010 נאלצו תושבי הקיבוץ להתפנות. שליש מבתיו נשרפו.
הרחק הרחק בצפון בולטת על קו הרקיע “המחט” של אוניברסיטת חיפה. המוסד האקדמי הגדול בצפון ישראל. על המדרון שמדרום לה, נמצא ה”חי-בר” שבכרמל. פרוייקט המוקדש לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או שנכחדו מן האזור ולהשבתם לטבע. במקום, גרעיני רבייה של היחמור הפרסי, אייל הכרמל, וכן של נשרים ועופות דורסים. בעלי חיים בגרעין רביה, גדלים בשבי, אך צאצאיהם מושבים לטבע. עם קצת מזל נראה נשרים מעופפים וחגים בשמים לקראת נחיתה לסעודה בתחנת האכלה הסמוכה לחי-בר.
עוברים בתוך אתר ארכיאולוגי, חורבת רקית. במקום שרידי בית כנסת שומרוני, בריכת אגירה מכוסה עפר ולידה אבן שוקת שבורה, גת דריכה, בית בד, ומערת קבורה. בעבר היה כאן כפר דרוזי קטן שחרב בימי מרד הפלאחים נגד אבראהים פאשא בשנת 1840. בית הכנסת פונה לכיוון הר גריזים הקדוש לשומרונים.
השומרונים, במשמעות שומרי התורה, קבוצה דתית-טריטוריאלית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל. השומרונים טוענים כי הם צאצאי שבטי אפרים, מנשה ולוי שלא גלו במהלך גלות עשרת השבטים לאחר חורבן ממלכת ישראל. השומרונים נמצאים על הר גריזים ובשכונה שומרונית בעיר חולון. במהלך השנים כמעט שנכחדו אולם כיום התייצבה האוכלוסייה והיא מונה כ- אלף נפשות.
בחורבת רקית יש חניון מסודר אליו מגיע כביש ובו מים ושירותים. מקום מצוין להפסקה. נותרו עוד חמישה קילומטרים ולכן כדאי להצטייד במים. מחניון רקית יורדים במתינות לכיוון מערב על השלוחה. הולכים בבסיס מצוקי יישח, בסמוך לצנירים. צניר מלשון צינור, תופעה מדהימה ויפה הנפוצה מאוד בכרמל ובשומרון. תצורת סלע דמויית חצי צינור שקוע, בצלע הר. הצניר נוצר בתהליך של שחיקה והמסה של מים הנוזלים מלמעלה על שכבת סלע רכה הלכודה בין שכבות קשות יותר. מעיינות שיכבה, נובעים בשכבות הצנירים. שרכים גדלים בנקודות טפטוף מים הממלאים בריכת אגירה חצובה. עוברים ליד הכניסה למערת יישח המרשימה אליה הכניסה אסורה, עקב חשש להתמוטטות וקדחת מערות.
השביל הופך לסבוך וקשוח עד שעולים אל השלוחה שמדרום. מגיעים לנקודת תצפית מרשימה על נחל אורן ועל החניון בו מסתיים המקטע. מכאן יורד השביל בתלילות מפותלת. יש לעקוב בדיוק רב אחר סימני השביל, כדי לא להיקלע למדרון חלקלק. זהו קטע הליכה קצר אבל קשה בכל קנה מידה. הסיום בחניון נחל אורן.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.
פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל