13. שביל ישראל.
מירדנית למצפה אלות. מקטע שלושה עשר מצפון לדרום.
מרחק – 10 ק”מ.
נקודת ההתחלה –ירדנית.
נקודת הסיום – מצפה אלות.
הפרש גבהים 500+ 30 –
איש המסתורין – חידשתי את המילה “חוויה” בשפה העברית. ייסדתי את דת העבודה. הצדיק החילוני. קבור בדגניה א’.
שיר עברי – אלעד ירד אל הירדן. אברהם זיגמן.
נקודות עניין – גדות הירדן, סכר אלומות, תל עובדיה, נחל יבנאל, מצפה אלות.
הגישה למצפה אלות רגלית. ניתן להגיע עם כל סוגי הרכב, עד לשביל הכניסה לחוות “כרמי אלות”, שבמרומי רמת סירין. משם ברגל, קצת פחות משני קילומטרים עד למצפה אלות.
מתחילים ללכת מהירדנית לאורך גן “מורדות הירדן”. בשנים האחרונות התבצע לאורך גדות הנחל פיתוח שטח מדהים, הכולל טיילת נגישה, פינות ישיבה והסברים. על שפת הנחל – “רוב רוי”, אטרקציה ותיקה של שיט סירות בירדן הדרומי. “רוב רוי” – סירת הקאנו של ג’ון מקגרגור, חוקר וסופר מסע סקוטי ששט בירדן לפני כ־150 שנה. סכר דגניה מאפשר זרימת מים שממלאת את הירדן הדרומי במים טובים לרחצה, ממנו ועד לסכר אלומות.
פוסעים לאורך הטיילת עד לסכר אלומות. בצידו השני של הירדן קבוצת דגניה א’, הקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא כיום קיבוץ. דגניה, נקראת “אם הקבוצות והקיבוצים”.
דגניה א’ נוסדה בשנת 1910 לחוף הירדן והכנרת בידי עשרה חלוצים ושתי חלוצות חדורי אמונה בערך העבודה העצמית, השיתוף ובניין הארץ. האמונה בכוחה של הקבוצה כמשפחה מורחבת, אינטימית ותומכת, המצמיחה את הפרטים שבתוכה, הולידה והגשימה לראשונה רעיון חברתי מהפכני ששינה את פני החברה הישראלית. דגניה, הייתה חלוץ רעיוני בתחילת המאה הקודמת. בעקבותיה נוסדו בארץ מאות קיבוצים שנפרשו על פני מפת ישראל.
סכר אלומות החדש מהווה חוצץ בין שני חלקיו של נחל הירדן. מצפון לסכר, מי הכנרת המגיעים מסכר דגניה. מדרום לסכר, המים באיכות נמוכה יותר. מים מליחים הנשאבים מהכנרת ומובלים לחלק הדרומי, מי שפכים שעברו טיהור ומי נגר עודפים בעת שיטפונות. תפקידיו של סכר אלומות – לאפשר שאיבה יעילה לחקלאות לשמור על מפלס הכנרת ולתת מענה למצבי שיטפון או בצורת. הסכר גם משפיע באופן חיובי על איכות המים באזור, ואף כולל “סולם דגים” לשמירה על קישוריות אקולוגית בנהר. טיילת מורד הירדן ממשיכה מכאן ועד ל”אי השלום” הסמוך לאשדות יעקב.
נפרדים מנחל הירדן וממשיכים דרומה. ממזרח לנו, גבעה נמוכה בשם תל עובדיה.
גן לאומי חדש “תל עובדיה”, שבגליל התחתון הוא האתר הפרהיסטורי הקדום בישראל – והקדום ביותר מחוץ ליבשת אפריקה. ייחודו של האתר טמון בממצאים הפרהיסטוריים שהתגלו בו – ותרומתם להבנת אורח חייו של האדם הקדמון.
את נחל יבנאל הזורם פוגשים בתוך חורשה עבותה ובה פינות חמד משובבות נפש. עולים מערבה במדרון שמדרום לנחל עד למפגש עם נחל אלות, בו ממשיכים לעלות דרומה. ערוץ הנחל צר, סבוך ומתפתל עד שיוצאים אל דרך עפר טובה המקשרת בין המושבות הוותיקות יבנאל ומנחמיה.
פונים מזרחה ולאחר כ 250 מטרים עולים דרומה בדרך עפר נוחה עד לפינה בה מספר מבנים וסככות בהם גרים מלאכי שביל המאפשרים, מנוחה, לינה ומילוי מים, רגע לפני הטיפוס ב”מעלה אלות”.
“מלאכי שביל” הם אנשים הפותחים את ביתם ואת ליבם כדי לסייע ולארח “שביליסטים”. הצועדים את שביל ישראל ברצף.
מטפסים בשביל תלול במעלה אלות. עד למצפה אלות. אין עליות קשות יש עליות שהולכים מהר מידי.
“הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל שאפשר, ובלי התלהבות יתרה.
האמת שעל טבעך העצמי להכתיב לך את הקצב.
אם אתה נעשה קצר רוח הגבר את הקצב, אם אתה נעשה קצר נשימה, האט.
יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח לקוצר נשימה.
אז, כאשר הינך מקדים לחשוב על הדברים, מפסיקים צעדיך מלהיות אמצעים להשגת המטרה,
וכל אחד מהם נעשה למאורע בפני עצמו. מעלה זה – יש לו קצוות משוננים,
סלע זה – אוחז בהר בצורה רופפת. אלה דברים שתמיד יש להבחין בהם.
חיים הנחיים רק למען מטרה עתידה, הם חיים רדודים. צלעות ההר הן המזינות את החיים, ולא פסגתו.
עליהן מתרחשת צמיחה של דברים, אולם כמובן, בלא הפסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות כלשהן.
הפסגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות וכך ממשיכים אנו הלאה.
דרך ארוכה לפנינו. אין מה למהר. פשוט צעד אחר צעד.”
“זן ואמנות אחזקת האופנוע” מאת רוברט פירסיג
במצפה אלות, מגיע הגמול. אפשר לשבת על סלעי הבזלת הענקיים ולבהות בנוף במשך שעות. מצפה אלות הינו נקודת תצפית מיוחדת. רואים את הכנרת, עמק הירדן, הרי גלעד ורמת הגולן. קיבוצי עמק הירדן והכנרת פרושים לרגלינו. ביום טוב רואים גם את פסגת החרמון.
סמוך לשביל נקבע, על ידי מנהלת “שביל עמק המעיינות”, שלט מחווה לא.ד. גורדון. אהרון דוד גורדון, חלוץ ופילוסוף מבני העלייה השנייה, הוגה ומורה דרך לחלוצים וחלוצות בתקופת העלייה השנייה והשלישית. הוא ייסד תורת מוסר שכונתה “דת העבודה”, ונחשב לאקולוג העברי הראשון. גורדון נולד ב-1856, ברוסיה למשפחה דתית שומרת מצוות. נישא בגיל צעיר ולזוג נולדו שבעה ילדים, אשר מהם שרדו שניים. עד עלייתו לארץ עבד באחוזה חקלאית כאיש מנהלה.
ב-1904 עלה לארץ, והוא בן 48. אף שהיה אינטלקטואל מבוגר ולא עסק בעבודה פיסית מימיו, אחז במעדר ועמל במלאכת כפיים. בארץ נדד עד שהגיע לקבוצת דגניה, אשר בה חי עד סוף ימיו.
הוא עבד קשה בגינת הירק ובכרם במשך היום, וכתב בלילה. הוא סירב לקבל שכר סופרים על מאמריו והוראתו. גורדון ציפה שייווצר בארץ דור של אנשים אידאליסטים, מוסריים, יצרניים, בעלי מידות נעלות, שליבותיהם כנים ופתוחים איש לרעהו. אנשי קבוצת דגניה וכינרת הרבו להתייעץ עמו מאחר שראו בו אב רוחני. גורדון כתב רבות על הקשר שבין האדם לסביבתו, גם בהקשר של הטבע וגם בהקשר של היותו חלק מהאנושות והעולם.
ם כנים ופתוחים איש לרעהו. אנשי קבוצת דגניה וכינרת הרבו להתייעץ עמו מאחר שראו בו אב רוחני. גורדון כתב רבות על הקשר שבין האדם לסביבתו, גם בהקשר של הטבע וגם בהקשר של היותו חלק מהאנושות והעולם.
למרגלות ההר, חידש גורדון מילה חשובה בעברית. “אני רואה הכרח בדבר למצוא ביטוי מדויק למושג שאני רוצה לתת – ‘חיים’, ‘כח חיוני’ ‘חיות’. בלית ברירה אתרשה (ארשה לעצמי) לחדש שם מיוחד – חוויה על משקל הוויה. המושג חוויה, מצד אחד היותו כוח החיים, הכוח החיוני, הטבע החי, עצם החי, עצם החיים, מקביל למושג הוויה שמבינים בו את עצם המציאות ומצד שני מקביל למושג ‘הכרה'”.
לנוכח הנוף הבראשיתי שלפנינו קל להביו מה רצה גורדון להביע במילה “חוויה”.
ועוד קצת מגורדון –
“לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.”
מרמת סירין עליה אנו עומדים, אפשר לראות בבירור את “נהריים”, מפגש נהר הירמוך עם נהר הירדן. סמוך אליו מבנה בטון ענקי, זכר למפעל החשמל שהוקם בנהריים ביוזמת פנחס רוטנברג ובתמיכת השלטון הבריטי.
כשנשאל רוטנברג על ידי נציג הברון רוטשילד מדוע לממן הפקת חשמל מזרימת נהר קטנה, חלשה ולא כדאית, השיב-” אותי מעניין זיכיון למאה שנים על מי הכנרת, הירמוך והירדן”.
תחנת הכוח ההידרואלקטרית, פעלה בשנים 1932–1948. לצידה הוקם יישוב פועלי חברת חשמל “תל אור”.
עם הקמת מדינת ישראל נדמה תחנת הכוח, שנותרה בירדן. זכותה של מדינת ישראל על המים, עוגנה ב-1994 בהסכמי השלום עם ירדן.
במצפה אלות אנדרטה, לזכר חן כנרתי, לוחם בסיירת צנחנים שנפל בלבנון. ארבעה קילומטרים דרומה מכאן תצפית נוספת לזכר אביו של חן.
נח כינרתי, מקבוצת כנרת, איש רב פעלים במעשה הציוני. היה איש המים, האדמה והשלום.
מכאן אפשר להמשיך למקטע הבא או לצעוד דרומה אל איסוף רכוב בחוות “כרמי אלות”.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.