3. שביל ישראל.
משדה נחמיה לתל חי. מקטע שלישי מצפון לדרום.
מרחק – 11.5 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – הכניסה לשדה נחמיה.
נקודת הסיום – האריה השואג – תל חי.
הפרש גבהים מצטבר – 250 מטרים.
איש המסתורין – שיחק כדורגל בנוער של מכבי תל אביב. איש עסקים. בעלי חברת איתוראן. ידוע כבעל מזג חם. משתתף בתכנית הסאטירה “בובה של לילה”. הבעלים של עירוני קריית שמונה.
שיר עברי – לשיר זה כמו להיות ירדן. דודו זכאי. נעמי שמר.
נקודות עניין– תל חי, קריית שמונה, נחל זהב, חאלסה, שדה נחמיה.
מהכניסה לקיבוץ שדה נחמיה חוצים את כביש 9779 בגשר יוסף במעבר להולכי רגל מתחת לכביש.
נפרדים מנהר הירדן וממשיכים מערבה על טיילת לכיוון קריית שמונה. מסביב, שדות, מטעים ושטחי חקלאות.
צועדים בעמק החולה, שבעבר הכיל אגם בדרומו וביצות בצפונו. העמק נוצר, בשבר הסורי אפריקאי – בתוך בקע ים המלח, תוך תהליך תנועה והיפרדות הלוחות הטקטוניים זה מזה. הבקע מפריד בין הלוח האפריקאי ותת הלוח ישראל-סיני ללוח הערבי. האגם והביצות שהיו כאן בעבר, יובשו באופן מלאכותי בשנות החמישים של המאה העשרים. המים נוקזו לתעלות והוזרמו ישירות לדרום העמק ולכנרת.
מטרת הייבוש הייתה הוספת שטחים חקלאיים לשם פרנסה עבור יישובי העמק. בפועל גרם ייבוש החולה לפגיעה סביבתית קשה – שריפות, זיהום מי הכנרת, אבדן בתי גידול טבעיים והיעלמות מיני חי וצומח. השטחים החקלאיים שנוספו, לא הצדיקו את מפעל הייבוש.
החברה להגנת הטבע שרק נולדה, יצאה למאבק סביבתי ראשון והצליחה להכריז על שמורת הטבע הראשונה בישראל, היא שמורת החולה, שנועדה לשמר מיני חי וצומח מקומיים. בהמשך, הושבו לטבע שטחים נוספים כמו אגמון החולה.
לאחר 3.5 ק”מ, מגיעים אל אזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה. השביל פונה צפונה בתוואי מלאכותי של נחל עזריאלי הוא נחל עין זהב. צועדים בפארק טבע עירוני משובח, שבו פינות קסם, מפלי מים ומנהרות קנים הצומחים על שפת הנחל הזורם בלב העיר. מעיין עין זהב, נמצא בכיכר הצפונית של קריית שמונה, מתחת למבנה קידוח של מקורות. המעיין מספק מים לנחל ונותן לפארק את שמו. לאחר קום המדינה, נשאבו מי המעיין לטובת אספקת המים של קריית שמונה ויישובי האזור. בשנות ה 80 של המאה הקודמת החלה שאיבה של מי המעיין לצרכיה של חברת המים המינרלים ״נביעות״. בשנים האחרונות הושבו חלק מהמים לזרימה מחודשת בלב העיר.
בצפון הפארק נמצאים שלושה אתרים היסטוריים. מסגד הכפר אל חאליסה שמנה כ 2,100 תושבים בתש”ח, בית החאן של “מוכתר” הכפר כמאל אפנדי ומיצג “מעברות העלייה”. במיצג הנותן במה לפרק חשוב מראשיתה של מדינת ישראל, משוחזרים מגורים זמניים – צריף, בדון, פחון ואוהל. אלו המגורים הזמניים בהם חיו העולים החדשים בראשית המדינה. המעברות קלטו יותר ממיליון עולים שהגיעו למדינה, שרק קמה תוך כדי לחימה ומנתה כ- 600,000 יהודים. תהליך הקליטה, לווה בקשיים של הסתגלות וקיפוח, המהדהדים בחברה הישראלית עד ימינו. בקיץ 1949 התיישבו במקום 15 משפחות מתימן. אחריהם הגיעו עולים ממרוקו ורומניה וביחד יצרו את מעברת חאלסה, ממנה צמחה העיר קריית שמונה.
קריית שמונה, הנקראת על שמם של שמונת נופלי תל חי, נקראה במקור קריית יוסף (טרומפלדור) היא העיר הצפונית בישראל. תושבי העיר סבלו לאורך השנים ממעשי איבה רבים, חדירות מחבלים, הפגזות וירי טילים. העיר נבנתה ללא תכנית מתאר, שכונה אחר שכונה. קבוצת “עירוני קריית שמונה” משחקת כדורגל בליגת העל (בדרך כלל). הקבוצה זכתה באליפות ובגביע המדינה. בעל הקבוצה, איזי שירצקי, ידוע כתורם רחב-לב לקהילת קריית שמונה וכאדם בעל מזג חם. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוחלט על פינוי העיר. רוב תושביה חזרו.
מהפארק מתקדמים צפונה ומערבה בתוך העיר עד לכביש הראשי, כביש 90. חוצים את הכביש בצומת המצודות – הוא צומת “גיבור” בפי תושבי קריית שמונה, על שם מפעל הטקסטיל “גיבור”, שפעל בעיר והיווה חלק חשוב בפרנסתה. עולים אל תל חי בטיילת המקבילה לכביש 90 הארוך בכבישי ישראל, שמתחיל במטולה ומסתיים באילת.
מגיעים אל חצר תל חי. כאן שילמו בחייהם ביום י”א באדר תר”פ 01/03/1920, יוסף טרומפלדור ושבעה נופלים נוספים בקרב על תל חי. הקרב הפך למיתוס והיה נקודת מפנה בהתייחסות היישוב העברי להגנה על עצמו. מקיפים את מכללת תל חי, חוצים את כביש 9977 העולה לרכס רמים ומגיעים לסיום המקטע בפסל “האריה השואג” ובבית הקברות של כפר גלעדי.
פסל “האריה השואג”, מתנוסס מעל קבר האחים של נופלי תל חי. עם היווצרות האתוס הציוני הפך המקום לאתר עליה לרגל חשוב של תנועות הנוער ושל כלל היישוב. הפסל אברהם מלניקוב פיסל את אנדרטת “האריה השואג” המביע כאב ופניו מזרחה. יוסף (אוסיה) טרומפלדור, היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני-סוציאליסטי וחלוץ. מהלך חייו, גבורתו ונפילתו בקרב על תל חי הפכו אותו לדמות מופת ציונית, לגיבור לאומי ולקונצנזוס. על שמו נקרא גדוד העבודה וההגנה, ממנו צמחה תנועת העבודה שהובילה את היישוב להקמת המדינה. על שמו נקראת תנועת “בית”ר” (ברית יוסף תרומפלדור) שממנה צמחה גם תנועת “חירות”, שנטלה את ההנהגה בהמשך.
כדאי להיכנס לחלקת “השומר” בבית הקברות של כפר גלעדי. זהו ה”פנתיאון” של אנשי ארגון השומר – כוח המגן העברי המשמעותי הראשון בעידן הציונות.
בקצה הדרומי של הרחבה, שבחלקת השומר ניצב כותל ועליו הכתובת “בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום”. זו הייתה סיסמת השומר. סמוך לשער בית הקברות ישנה מצבה לזכר 12 חיילי מילואים מהצנחנים שנהרגו במקום מפגיעת רקטה במלחמת לבנון השנייה.
צעד צילים וכתב – אחאב בקר
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב
פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל