שביל שומרי הגבעות !
אורך – 3 קילומטר. כשעתיים. מסלול מעגלי.
דרגת קושי – קל. לא מתאים לעגלות.
מתאים – לכל עונות השנה – מומלץ מאד בחדשים ינואר-אפריל. אירוס הארגמן פורח בפברואר.
סימון – לא מסומן. מומלץ להיעזר בהנחיות ובמפה המצורפת.
אסור להחמיץ – פריחת האירוסים בשלהי פברואר.
איך מגיעים ? מתוך העיר נס ציונה.
נקודת התחלה וסיום – כיכר שומר הגבעות בצמת הרחובות השריון ודרך גבעות הכורכר.
==================================
גן לאומי גבעות הכורכר, משתרע ברכס הכורכר שממערב לנס ציונה. רכס גבעות כורכר מהאחרונים שנותרו כסביבה טבעית ופתוחה. בשטח הגבעות חיים בעלי חיים, שזהו בית הגידול הטבעי שלהם. ציפורים, שועלים, תנים, קיפודים, נחשים, קמטנים, צבים, נברנים חרקים, ועוד מינים רבים. בגבעות צומחים כ- 150 מיני צמחי בר – ביניהם רותם, לוטם, סחלב פרפרני, אירוס הארגמן אזוב, קידה שעירה, קורנית מקורקפת ועוד רבים. בחודשי החורף והאביב פורחים בגבעות בשלל צבעים, כלניות, חרציות, אירוסים ופרגים. מרכס גבעות הכורכר נשקפת תצפית פנורמית של אזור השפלה. יפה במיוחד השקיעה. בעשורים האחרונים התמעט והופסק המרעה. להיעדר רעיית צאן השפעה דרמטית על הנוף והתכסית. בעבר היו הגבעות מכוסות ב”בתה” צומח עשבוני שמתייבש בקיץ ונאכל על ידי בעלי חיים ומתחדש מידי שנה עם בוא הגשמים. יותר ויותר מכוסות הגבעות בשיחי רותם, קידה שעירה, לוטם שהופכים אותן ל”גריגה” חורש ים תיכוני בתצורה גבוהה וסבוכה יותר.
בנקודת ההתחלה מתנוסס פסל שומר הגבעות. (1) הפסל הוזמן על ידי עריית נס ציונה מהפסל אמיליו מוגילנר והוא מסמל את רוח שמירת הטבע. הפסל צופה אל העיר וגבו אל הגבעות עליהן הוא “מגן”.
מכיכר שומר הגבעות ,עולה שביל עפר מערבה (סמוך לשילוט הגן הלאומי). אחרי 20 מטרים מגיעים לצמת שבילים ופונים בה שמאלה. צועדים מערבה כחמישים מטרים וסוטים ימינה אל מחצבת כורכר נטושה. הכורכר נחשב לחומר בניה מבוקש ולכן נחצב לאורך הדורות כלבנים וכחומר בניה. מעליה, בולטת בשטח גבעת ה“אורן הבודד”. צעירי נס ציונה אוהבים לעלות אליה כדי להתבודד מול העיר הלבנה ומרחבי השפלה המוארים בלילה בשלל אורות.
ממשיכים בשביל מערבה. אחרי 150 מטרים פוגשים חורשת אקליפטוסים שקטה ומצלה, המתאימה להפסקת אוכל. (2)
מהחורשה אפשר לראות את מדרונות גבעות הכורכר פצועים וחתוכים על ידי רכבי שטח. ממשיכים מערבה בשביל ולאחר כמה עשרות מטרים מגיעים לצומת T בה פונים ימינה אל חורשת האורנים העתיקים.(3)
חורשת האורנים
על השביל החולי אפשר לראות עקבות בעלי חיים החוצים אותו. הצב משאיר פס שטוח עבה, קמטן החורש מתנועע כנחש, ושנונית החולות מותירה עקבות עדינים כשל ציפור. עם קצת מזל אפשר לראות זיקית או שנונית חולות. בין הערביים יש סיכוי טוב לפגוש שועל. בחורשת האורנים המיוחדת עצים עתיקים שגזעיהם מזדקרים בזויות מפתיעות. החורשה ממוקמת על צלע גבעה ובמדרונותיה פורחים צבעונים בחדשי האביב. מחורשת האורנים ממשיכים צפונה בשביל היורד לאגן האירוסים. אחרי כמה עשרות מטרים מגיעים לצמת שבילים. יורדים בשביל השמאלי לוואדי. שיחי רותם מדברי ולנטנה מעטרים את צידי השביל. פעם היה כאן פרדס הדרים. כיום “מעזבה”. שיחי שרביטן מכסים את עצי ההדר הנטושים שנדמים לפטריות ענקיות. בחודש פברואר אפשר לראות כאן את אחד הפרחים המרשימים והיפים בישראל. אירוס הארגמן הנמנה על קבוצת “אירוסי ההיכל”.
שיח שרביטן
הפרחים המרהיבים פורחים בחודש פברואר ומהווים מוקד עלייה לרגל לאלפי מבקרים. הפרח נמצא בסכנת הכחדה עקב הרס בתי הגידול על ידי הבניה במישור החוף. עולים בשביל לרום הגבעה. בצמת פונים ימינה ל“מצפה האירוס”. (4) .
כיפה סמויה קטנה המתנוססת מעל שכונת גבעת האירוסים שבנס ציונה. מהגבעה יש תצפית נהדרת על העיר הנפרשת לרגלינו. בגבול העיר עץ פקאן ותיק! על ענפיו שוכנות ציפורים לבנות מלאכותיות, ספק אנפות. נחזור לאחור ונצעד מערבה בשביל על גב השלוחה.
בתא שטח הקטן סביבנו נוכל לראות את “חמשת אבירי גבעות הכורכר”. צמחים המייצגים את הסבבה הכורכרית. רותם המדבר, איריס הארגמן, קורנית מקורקפת, מתנן שעיר, אזוביון דגול.
ממשיכים מערבה. בצד השביל צומח עץ שיזף הוא עץ הדומים. יש האומרים כי השיזף הוא האטד המקראי ממשל יותם –
“הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך…..”. (שופטים ט’)
בדיוק במקום הזה פורחים מקבצי איריס ארגמן גדולים בפברואר, לא להחמיץ. בסתיו נמצא כאן שפע של חצבים מלבינים בפריחתם. החל מינואר נצבעות הגבעות בלובן פריחת הרותם. בפברואר משתוללת פריחה באודם כלניות וצהוב חרציות. צועדים על גב השלוחה הקטנה עד לשיא הגובה – לנקודת הגובה 72 המתנשאת לגובה שבעים ושנים מטרים מעל פני הים. (5) מהנקודה תצפית נוף פנורמית נהדרת, 360 מעלות למרחק רב. בדרום – רחובות, אשדוד, יבנה אירוס ובית עובד. במערב – בית חנן פלמחים והים. בצפון ראשון לציון ובמזרח – העיר נס ציונה ולאחריה שפלת יהודה, רמלה, באר יעקב, מודיעין. באופק הרי ירושלים. מכאן יורדים מערבה לדרך עפר רחבה וישרה. זהו ציר הנפט. פונים על הדרך לכיוון דרום. בצדי הדרך צומחים שיחי קורנית מקורקפת (טימין) שיחי רותם ומתנן . רכס הכורכר עליו אנו מטיילים, שריד לרכס שתחילתו באזור תל אביב בואכה ראשון לציון ודרומה עד לגדרה.
לאחר כמה מאות מטרים של הליכה דרומה על “ציר הנפט” מגיעים לכיפה שטוחה. “גבעת התזמורת“. (6) בצד המערבי – תצפית יפה אל הים ואל היישוב הצמוד אירוס. בצד המזרחי, צומח עץ תות עתיק יומין. בצל העץ אנדרטה לזכר עמית מגנזי בן העיר נס ציונה שנרצח בשבעה באוקטובר במסיבת הנובה. בחורף עומד העץ בשלכת אך עם בוא האביב מוריק בעלווה ירוקה מאכל תאווה לתולעי משי.
הגבעה משמשת מוקד לכינוס בעת אירועים של עריית נס ציונה וארגוני הסביבה העוסקים בהגנה על הטבע. מידי שנה נערכת כאן, ה”עפיפוניאדה” המסורתית. בחודש נובמבר מגיעים לכאן אלפי מטיילים הצובעים את השמיים בעפיפונים מרהיבים. מגבעת התזמורת יורדים דרום מזרחה לכיוון אנטנה סלולרית בולטת. בסיס האנטנה נמצא בגיא קטן שקירותיו מצוקי כורכר חשופים – “גיא השרקרקים”. (7) המצוקים מנוקבים בחורים שבהם מקננים השרקרקים. השרקרק – ציפור יפיפייה המגיעה אלינו עם בוא האביב ומקננת כל הקיץ. בבסיס המצוקים נוכל לראות מחילות שועלים השועל חיית לילה וכדי לפגוש בה כדאי לשוטט פה בין הערביים. יש להימנע מהאכלת השועלים ומיצירת כל מגע אתם. השועל המצוי עשוי לשאת כלבת. גיא השרקרקים שימש בעבר כמטמנת זבל מאולתרת. כיום שוקם המקום ואפשר לראות את הטבע מתאושש.
חוזרים לאחור במעלה הגיא. אפשר לבקר במצפה מיכאלי הסמוך ע”ש רס”מ עומרי מיכאלי ז”ל מיחידת דובדבן שנפל בקרב בכפר עזה ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל. יש במקום ספסלים.
פונים בדרך העפר צפונה ואחר כך מזרחה עד לעץ ברוש. (8)
ליד הברוש מדרונות כורכר פצועים, עדות להשתוללות רכבי שטח. ממשיכים עד לדרך גבעות הכורכר.
מעץ הברוש נלך מזרחה עד לשער הגן הלאומי הצמוד לכיכר בצמת הרחובות כנרת-דרך גבעות הכורכר.
נמשיך צפונה על גבול העיר אל נקודת ההתחלה שליד פסל שומר הגבעות!
