איריס הארגמן
איריס הארגמן הוא צמח אנדמי לישראל, שהיה נפוץ בחולות וכורכר מישור החוף, מאשדוד ועד בנימינה.
אחד מחמשת אבירי גבעות הכורכר.
הפיתוח של מישור החוף פגע ברוב האוכלוסיות שלו, וכיום נשארו אירוסי ארגמן בעיקר בשמורת נחל פולג, בנתניה, קדימה, גבעת האיריסים בראשל”צ, גבעות חומרה, שמורת איריס ארגמן ליד גן שורק ועיקר בגבעות הכורכר בנס ציונה.
איריס הארגמן
מקור שמו של איריס הארגמן בצבע פרחיו, שנע מארגמן עד כמעט שחור.
בזכות יופיו וצורתו המיוחדת, נבחר לסמל החברה להגנת הטבע.
פורח בפברואר, והוא הראשון לפרוח מבין איריסי ההיכל הפורחים בארץ.
האיריס גדל בקבוצות הכוללות לעתים עשרות פרחים, הנוצרות כתוצאה מהתרבות הצמח על ידי שלוחות של קני שורש.
מתרבה גם בעזרת מאביקים המוצאים בפרח מחסה בלילה. איריס מ”קלון” – מקבץ פריחה איננו מפרה איריס מאותו הקלון.
איריס הארגמן כמעט נכחד, אך בשנים האחרונות אפשר לראות כי האיריסים מתרבים ומתפשטים בגבעות הכורכר, שנה אחר שנה.
על פי האקדמיה ללשון העברית נכון לקרוא לו איריס או אירוס. איריס היא אלת הקשת היוונית. אירוס מופיע במשנה.
תגובה אחת
איריס הארגמן משמש כרקע לעלילת הספר גבעת האיריסים השחורים. סיפור אהבה בין ילד ממושב לילדה ממעברה המתרחש על גבעה בה פורחים איריסי ארגמן. הגבעה מאוימת על ידי הרס הטרקטורים הגדולים שנוגסים בטבע. גם האהבה.