82. שביל ישראל.
מהר יואש לאילת. מקטע שמונים ושנים מצפון לדרום.
מרחק – 13 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – הר יואש. מפגש שביל ישראל עם כביש 12.
נקודת הסיום – אילת. סמוך לבית הספר שדה.
הפרשי גבהים– 143+ 580- מטרים.
איש המסתורין – מקורו בכפר גלעדי. ממייסדי קיבוץ דנגור. אלוף פיקוד דרום לתקופה קצרה. כונה על שם מקלע בריטי. הניף את דגל הדיו באילת.
שיר עברי – בואי לאילת. ליאור ייני. מילים: ירון לונדון. לחן: נורית הירש.
נקודות עניין עיקריות – הר יואש, נחל גישרון, מעבר צפרא, הר צפחות, דרך החוגגים, גבול מצרים.
נקודת ההתחלה סמוכה ל”מעבר נטפים”, מעבר גבול עם מצרים. כאן עברו כוחות חטיבת הנגב בדרכם לכיבוש אום-רשרש במבצע עובדה בשנת 1949. זהו “ראס א־נקב” הקרוי גם “מעבר אילת” בדיוק במקום בו נמצא כיום מעבר נטפים.
כאן עברה דרך החוגגים – דרב אל חאג’, שבה עברו עולי הרגל מצפון אפריקה למכה. החאג’-עלייה לרגל למכה היא אחת מחמשת המצוות בהן חייב כל מוסלמי בעולם.
הדרך נסללה על ידי הממלוכים כדי לאפשר מעבר בטוח ומהיר, יצאה משימוש כשהחוגגים העדיפו להגיע באוניות מסואץ לג’דה שבערב הסעודית.

מעלינו מתנשאת פסגת הר יואש עטורת האנטנות לגובה של 734 מטרים מעל פני הים. כמו רוב ההרים בהרי אילת, גם הר יואש קרוי על שם מלך ממלכת יהודה – יואש. מפסגת הה תצפית ארבע הארצות – ישראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית.
יורדים בשביל אל ערוץ נחל גישרון. הנחל יורד בתלילות לאורך הגבול עם מצרים עד לים האדום בטאבה שבמצרים. גדר הגבול עם מצרים בולטת בשטח ומצלקת את הנוף הציורי היפה. הגדר הוקמה בשנים 2009-2013 לאורך 227 קילומטרים מרפיח ועד אילת., כדי למנוע מעבר מסתננים והברחות מסיני לישראל. תוואי הקרקע ב14 הקילומטרים הדרומיים מאתגר אך בניית הגדר הושלמה.

נחל גישרון עובר לצד המצרי, חוזר לישראל ולבסוף יורד שוב לטאבה. עולים על שלוחה קטנה ממנה יורדים בשביל לתוך יובל של נחל גישרון. לאט ובזהירות צולחים סדרת מפלי סלע ודרדרות בעזרת יתדות וסולמות עד לגב גישרון בערוץ הראשי של הנחל. באפיק הנחל תערובת של סלעי גרניט, אבני גיר ואבני חול בצבעים שונים, שנסחפו במהלך התחתרות נחל גישרון בשכבות סלע מתקופות גיאולוגיות שונות.

ממשיכים דרומה ועוברים ליד “מעבר צפרא”, נתיב גישה ססגוני וצר מהר האנטנה הסמוך אל גבול מצרים. כיום יש כאן כביש המשמש את כוחות הביטחון השומרים על הגבול. חוצים את הכביש ועולים על מדרון נחל גשרון, שעובר אל מצרים. מטפסים ב”מעלה גישרון” התלול אל רום שלוחת “סכין” ממנה תצפית מזרחה להר רחבעם הלבן, שבולט לצד הר יהושפט הכהה ומערבה אל נחל גישרון ואל המצוקים היפים שבצד המצרי.

ממשיכים דרומה וחוצים דרך ביטחון העולה מנחל רחבעם. השביל הופך ל”מרפסת נוף” מעל נחל גישרון הצולל לעומק. שכבות גיר עצומות נטויות בזויות חדות ויוצרות תהום מעל נחל גישרון. התצפית נהדרת והנוף בלתי נשכח.
יורדים ב”מעלה הבולבוסים” לכיוון דרום מזרח אל נחל צפחות הרחב. ממש למרגלותינו בצד המזרחי, נמצאת שכבת סלע כהה ובה שפע בולבוסים. אבנים עגולות גדולות המזכירות תפוחי אדמה. שביל מסומן ירוק מצטרף לשביל ישראל בדרך אל פסגת הר צפחות. “צפחה” בעברית היא לוח אבן. סלעי הר צפחות נוצרו במקור מהמגמה בבטן כדור הארץ. לאחר התגבשותן עברו “התמרה” (השתנות) והפכו לסלע צפחה ובו מינרל נציץ מבריק. סלעי צפחה מצויים במקומות רבים בעולם ושכיחים מאוד באזור אילת (בנחל שלמה) ובדרום סיני. לרוב משמשים לבנייה.

עולים במעלה הר צפחות. לפתע מתגלה לעינינו הים האדום. ממול – ירדן ועקבה. בצפון – אילת, העיר והנמל.
אילת היא העיר הדרומית במדינת ישראל. מקור השם במקרא אילת שליד נמל “עציון גבר”. ”וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם” (מלכים א’, ט’, כ”ו)
בתקופה הבריטית נקרא המקום “אום רשרש” והייתה בו תחנת משטרה. דוד בן-גוריון, הגיע לכאן עוד לפני קום המדינה, בשנת 1934 והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעיר נמל בין-לאומית.
מבצע עוּבדה (נערך מ-6 עד 10 במרץ 1949) היה אחרון מבצעי צה”ל במלחמת העצמאות, אשר נערכו כנגד אויב, ובו נכבשו הנגב הדרומי, דרום הערבה, ונתפסה אילת. חטיבת הנגב וחטיבת גולני דהרו דרומה כדי לקבוע עובדה לפני החתימה על הסכמי שביתת הנשק מול ירדן. חיל האויר הצעיר סיפק קשר ולוגיסטיקה.

אברהם אדן “ברן”, הניף את דגל הדיו באקט סמלי בו נקבעה עובדה – מדינת ישראל על חופי הים האדום.
כך הסתיימה מלמת הקוממיות של עם ישראל בארצו.
הירידה מהר צפחות תלולה, ובסיומה מגיעים אל סיום המסע בשביל ישראל בנקודה הדרומית סמוך לבית הספר שדה אילת.
אבן עגולה בצבעי שביל ישראל מסמלת את הקצה או את ההתחלה של שביל ישראל.
על התיק תפור טלאי “בשביל יעל” – לזכרה של התצפיתנית יעל לייבושור שנפלה על משמרתה בשבעה באוקטובר 23.

צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.
				








