76. חולות כסוי לשחרות

76. שביל ישראל.

מחולות כסוי לשחרות. מקטע שבעים ושישה מצפון לדרום.

מרחק – 11 קילומטרים.

נקודת ההתחלה – מפגש נחל כסוי עם הכביש לשחרות.

נקודת הסיום – שחרות.

הפרשי גבהים– 170+ 114- מטרים.

איש המסתורין – יזם חברתי ופילנתרופ. חתן פרס ישראל לשנת 2025. איש עסקים בתחום הספנות והביטחון. בן זוגה לשעבר של יעל אבוקסיס.

שיר עברי –   טיול לילי (חולות מדבר). הדודאים. מילים: עמוס אטינגר. לחן: מאיר נוי

נקודות עניין – חולות כסוי, מקדש הנמרים, שדה עובדה, מלכודת הנמרים, חקלאות קדומה, שדה לבן.

מנקודת ההתחלה, במפגש הכביש לשחרות עם שביל ישראל, עולים במתינות מזרחה, אל גבעה מדרום לאפיק נחל כסוי. בראש הגבעה מגלים כי מדרונותיה המזרחיים הינם דיונות חול מופלאות.

מהו חול ?

חול – חלקיק סלע בטווח גודל שבין 0.063 מילימטר ל־2 מילימטר.

חול (דמות מקראית) – דמות מקראית מספר בראשית

יום חול – ביהדות, יום שאינו שבת, חג, או חול המועד

עוף החול – עוף הקם לתחייה לאחר מותו, לפי מסורת יהודית והמיתולוגיה.

חו”ל – ראשי תיבות של חוץ לארץ.

החול בנחל כסוי ובדיונות כסוי אינו החול הרגיל שאנו רגילים לפגוש בחוף הים. זהו חול עדין ונעים בהרבה, שכן הוא אינו נוצר כתוצאה של שחיקת אבן חול כמו בחופי הים. זהו חול שנוצר משחיקה והתפוררות של סלעי גיר וקירטון ומגיע אלינו על כנפי הרוח ממדבר סיני. הרוחות נשאו את החול וריכזו אותו במשך מיליוני שנים עד לאזור הנמצא מזרחית לבקעת עובדה. כך נוצרו הדיונות המופלאות אשר מהוות מקום נהדר להשתעשע בו. אין עוד כאלו דיונות במדבר הארץ ישראלי. אפשר להתגלגל או לרוץ לתחתית הדיונה ומשם ללכת דרומה בדרך העפר. אפשר לבחור  ללכת בראש הדיונה עם סימון שביל ישראל, בחזרה לכביש הגישה לשחרות.

מנקודת החזרה לכביש צועדים דרומה לאורך הכביש. בצד הדרך אפשר לראות מקבצי “אבטיח פקועה”. צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדלועים הצומח באזורי ערבה ומדבר. פירותיו הם מעין אבטיחים המגיעים לגודל של עד 12 סנטימטרים. בניגוד לפירות האבטיח המתוקים, אבטיח הפקועה הוא מר ולא אכיל, אם כי בעל ערך רפואי רב. כשהאבטיח מתייבש, נדמה כביצה של בעל חיים גדול.

מגיעים אל “מקדש הנמרים”. אתר ארכאולוגי, בו התגלה מקדש פתוח ששימש אתר פולחן פרהיסטורי. האתר התגלה באקראי עקב מעבר טנק בסמוך לו. המקדש בנוי מחצר בצורת מעוין המוקפת בקו אבנים כפול עשוי אבנים שקועות. בחצר ארבעה מזבחות שקועים מתקופות שונות, העשויים מבורות בקרקע אשר דופנו באבנים. שרידי הפחמים שהתגלו במזבח הקדום ביותר תוארכו בעזרת פחמן-14 וגילם מוערך בכ-7,500 שנים. בצידה המערבי של החצר המעוינת שוכן מתקן שמפורש על ידי חופרי האתר כ”קודש הקודשים” – תא מוארך מוקף באבנים ובו 17 מצבות העשויות מאבנים ניצבות בלתי מעובדות. ייתכן שייצגו אלים ואבות קדמונים.

ממזרח לחצר התגלה ממצא ייחודי של 16 דמויות בעלי חיים, העשויות מאבנים קטנות שננעצו בקרקע, ואשר נערכו בטור באורך של 15 מטרים. כל הדמויות זוהו כנמרים, על פי זנבן המורם ואבנים כהות המייצגות את חברבורותיהן, למעט דמות אחת שזוהתה כראם. ככל הנראה מדובר בנמרות נקבות אשר ייצגו אלות פריון והן פונות מזרחה, לעבר מקום זריחת השמש בחורף. הראם הנטרף מתואר ללא ראשו, והוא מייצג את המוות. המקדש המתוארך לאמצע האלף החמישי לפנה”ס, שימש תרבות של לקטים ציידים באזור.

ממקדש הנמרים ממשיכים דרומה עד לעיקול חד של הכביש ושל שביל ישראל לכיוון מזרח. בצד הדרך שרידי אתר התיישבות מהתקופה הכלכוליתית. (6000-2000) לפסה”נ. בתקופה זו הופיעה חרושת המתכת, לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. כלי נחושת היו כלי המתכת העיקריים, אבל עוד לא ידעו כי הוספת בדיל לנחושת יוצרת ברונזה – דבר שכאשר התגלה הוביל לתקופת הברונזה.

עולים מזרחה אל הגבעות המשקיפות על בקעת עובדה. הבקעה וצוקי עובדה הסמוכים, נקראים על שם מבצע עובדה שהתרחש בשנת 1949 לקראת סוף מלחמת העצמאות, ובמהלכו נכבש, בין היתר, גם שטחה.

באלף השלישי לפנה”ס התפתחה חקלאות מתקדמת בבקעה, אשר נהנתה מהאקלים הנוח ומריבוי המשקעים ששררו באזור. בזכות החול הגירני המהווה קרקע איכותית לחקלאות, שימשה הבקעה לגידולים חקלאיים. בשנת 1906 כשנקבע הגבול בין הנגב לבין סיני המצרית, הייתה אמורה בקעת עובדה לעבור לשטח סיני, אך בסוף נותר המצב על כנו והיא צורפה לנגב. עם נסיגת ישראל מסיני בשנת 1982, נסגר בסיס חיל האוויר עציון בסיני, ובמקומו הוקם נמל התעופה עובדה הממלא את רוב שטח הבקעה.

מתקדמים מזרחה על גבי הרכס שמצפון לנחל שחרות. בשיא הגובה ישנה מלכודת נמרים שנותרה מתקופות קדומות. ממשיכים לכיוון צפון מזרח עד שיוצאים אל השדה הלבן. שטח רחב ובהיר מאדמת חרסית, כמעט ללא ניקוז. כאשר יורדים פה משקעים, נותרים על האדמה חריצים בצורות גיאומטריות קסומות. השביל חוצה את כביש הגישה אל היישוב שחרות וזו נקודת הסיום של המקטע.

”וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי-הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל“ (קהלת יא, פסוק י). שחרות היא התקופה הקודמת לבגרות בחייו של האדם.

שַׁחֲרוּת הוא יישוב קהילתי קטן ובו כמה עשרות משפחות, הממוקם על שפת מצוק ההעתקים, מעל לקיבוץ יטבתה, 550 מטר מעל פני הים. שמו כשם הר שחרות ונחל שחרות הנמצאים בסמוך אליו. הבתים ביישוב נבנו באופן עצמאי בצורה התואמת את אורח החיים המיוחד של היישוב, בהתאמה לנוף ולאקלים המדברי.

תוואי שביל ישראל עבר בעבר בצמידות ליישוב אך מסלולו שונה אל נחל עשרון כדי להרחיקו מבתי היישוב, שתושביו אוהבים את השקט והבדידות במרחב. מצפון לשחרות נבנה מלון ששת החושים היוקרתי שנבחר בשנת 2022 כאחד ממאה המלונות הטובים בעולם. רוני דואק, איש עסקים ויזם חברתי ישראלי, הינו הרוח החיה מאחורי הקמת המלון ובעליו.

למקטע הקודם  למקטע הבא

צעד צילם וכתב – אחאב בקר

© כל הזכויות שמורות.

פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות