71. שביל ישראל.
מצוקים לנחל ברק. מקטע שבעים מצפון לדרום.
מרחק – 18 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – צוקים.
נקודת הסיום – חניון לילה נחל ברק.
הפרשי גבהים– 195+ 156- מטרים.
איש המסתורין – אחד משלושה. שמו רועש. התווכח עם איוב.
שיר עברי – פסק זמן. ביצוע ומילים: אריק איינשטיין. לחן: שם טוב לוי.
נקודות עניין – נחל עשוש, בזלת עשוש, מעלה עשוש, נחל צופר.
מהיישוב צוקים יוצאים מערבה בנחל עשוש היורד מזרחה אל הערבה. צועדים בפתחת הנחל הרחבה בין עצי שיטה אחרי ארבעה קילומטרים מגיעים למפגש עם שביל ישראל ופונים לכיוון דרום מזרח על דרך עפר נוחה.
שמו של נחל עשוש נגזר מהשם הערבי “ואדי עששיאת”- “נחל הקינונים”. בנחל זה מקננים עופות דורסים גדולים בראשי המצוקים הגדולים שמעלינו.
בפתחת הנחל הרחבה, חורשת עצי שיטה גדולים ומרשימים. עצי השיטה – שיטים הנקראים גם צאלים, צומחים בנגב בסביבה מדברית צחיחה. השיטה מסמלי המדבר בארץ ובעולם, מוצאה מאפריקה והיא נפוצה באזורים חמים. בישראל גדלים בר שיטת הנגב, שיטה סלילנית, שיטה מלבינה, ושיטת הסוכך.
כדי לשרוד בסביבה המדברית מעוטת המשקעים, צומחת השיטה בערוצי הנחלים, האוצרים מים עמוק תחת הקרקע. שורשי השיטים מגיעים לקרקע הלחה, ובשילוב עם החום של המדבר הקיצוני מתאפשרים למעשה תנאים נוחים.
עץ השיטה הוא מרכז של חיים במדבר בעל חשיבות אקולוגית עצומה, הוא מהווה מקום מקלט מוצל לבעלי חיים גדולים וקטנים, מקור מזון חשוב ולעתים יחיד לבעלי חיים רבים. עץ השיטה יוצר מיקרו אקלים. תחתיו ובענפיו מוצאים מקלט ומזון ציפורים, יונקים, חרקים, זוחלים וטפילים כגון הרנוג השיטים.
צבאים וראמים – השיטה מושכת מגוון בעלי חיים הניזונים מעליה ומפירותיה ונהנים מצִלה בשעות היום החמות. הראם הלבן נכחד מארצנו בתחילת המאה ה-20, ומאז שנות ה-80 הוא מוּשב לטבע בהדרגה. הראם ממלא תפקיד חשוב ביותר בהפצת זרעי השיטה. הוא ניזון מהתרמילים, והזרעים שבתוכם מעוכלים ומופרשים מגופו עם הגללים. נמצא שהזרעים המעוכלים נובטים ביתר קלות לעומת זרעים שלא עוכלו., ולכן החוקרים מקווים שהשבת הראמים לטבע תסייע לאושש את אוכלוסיית השיטים. השיטה מופיעה במקורותינו במקומות רבים. את המשכן לארון הקודש בנו בני ישראל מעצי שיטים. קשה למצוא במדבר עצים אחרים המתאימים למטרה זו.
עיקר הצומח בסביבה הצחיחה בנוסף לעצי השיטה, מתרכז בערוצי הנחלים. שיחים וביניהם אשלים, רותם המדבר, סילון קוצני, מלוח ורכפתן מדברי.
כשמביטים לעבר הגדה הדרומית ל הנחל רואים גבעה עם אבנים בצבע כהה. זהו “פקק” געשי, שריד לצינור לבה שעלה מבטן האדמה. בראש הגבעה, אבני מינסרה מלבה, שהתגבשו לצורת משושה.
ממשיכים ללכת בערוץ הרחב, בין יובלי נחל עשוש עד ל”מעלה עשוש”. העלייה התלולה מכוסה בפודרה, שמן מנוע, סימני צמיגים וחלקים שנשרו מרכבי שטח. נהגי שטח מגיעים לכאן מרחבי הארץ כדי לבחון את מיומנות הנהיגה ואת איכות רכבם. “מעלה עשוש”. מפריד בין נחל עשוש לנחל צופר.
צופר הנעמתי היה אחד משלושת רעיו של איוב, שבאו לנחם איתו והתווכחו איתו על קיום ההשגחה ומציאות שכר ועונש. נחל צופר הוא אחד מהיובלים היפים של נחל עשוש, המתחבר אליו סמוך ליישוב צוקים. ממשיכים ללכת דרומה בנחל צופר עד למפגש עם שביל המסומן בירוק. יוצאים מהנחל וצועדים דרומה על שלוחה המתפתלת בין יובלי נחלים. השביל פונה לדרום מזרח, על דרך ג’יפים. לאחר כמה קילומטרים יורדים ב”מעלה צופר” אל פתחת נחל זעף, הפתחה רחבה ומישורית.
שביל מסומן בכחול פונה מערבה, אל רמת ברק. פונים מזרחה בשביל ישראל לכיוון כביש 90 והולכים כשלושה קילומטרים עד לחניון הלילה נחל ברק הנמצא במרחק של קילומטר וחצי מכביש 90. זו נקודת הסיום של המקטע.
למקטע הקודם למקטע הבא
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.