65. שביל ישראל.
ממצד מחמל למצפה רמון. על שפת המכתש. מקטע שישים וחמישה מצפון לדרום.
מרחק – 19 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – מצד מחמל.
נקודת הסיום – מרכז המבקרים במצפה רמון.
הפרשי גבהים– 425+ 147- מטרים.
איש המסתורין – עם גיוסו לצה”ל, שינה את שם משפחתו עקב אהבתו לחבל ארץ. טיס קרב. השתתף בהפצצת הכור הגרעיני בעיראק. האסטרונאוט העברי הראשון.
שיר עברי – שיר אהבה בדואי. דיויד ברוזה. מילים: איציק ויינגרטן. לחן: יצחק קלפטר.
נקודות עניין – מצד מחמל, מכתש רמון, מצפור געש, פיסול סביבתי, מצפה רמון.
אל נקודת ההתחלה, סמוך למצד מחמל יש להגיע בהקפצת רכבי שטח. האפשרות הטובה, להגיע מתוך מכתש רמון מכיוון חאן בארות.
עולים בשביל הירוק ותוך פחות משעה, מגיעים למצד מחמל, נקודת משמר בדרך הבשמים, הנבטית רומית שהגיעה ממצד סהרונים לעיר עבדת. במצד שרידי מצודת מגדל רומית, מלכודת טורפים ובריכה לאגירת מים. במקום מגדל שמירה בעל חדר אחד עם קירות שמורים בגובה מטר ובתוכו שרידי שני עמודים שתמכו בגג, שהיה עשוי מענפים ובוץ. בפינה המערבית של החדר שרידי תנור. התצפית על המכתש וסביבותיו משתנה בהתאם לכיוון השמש, לעננים ולשעה. בכל פעם שנגיע לכאן נפגוש, צבעי נוף וגוונים שונים.
יורדים צפונה בנחל מחמל עם שביל מסומן בירוק, עד לשרידי מאגר מים שנבנה לצרכי המצד. פונים מערבה בשביל ישראל שמתפתל בין יובלי נחל מחמל והשלוחות שמפרידות ביניהם. לאחר שישה קילומטרים, חוזרים אל שפת המכתש ואל מרחבי הנוף הפרושים לרגלינו. מתקדמים לכיוון דרום מערב, עד למצפור געש.
מכתש רמון הוא הגדול, במכתשי הסחיפה. צריך להפעיל את הדמיון כדי לשחזר את קמר מחמל הקדום, הר שהתרומם מכאן עד לפסגה שכבר לא קיימת וירד אל צידו השני של המכתש. שפתי המכתש ושכבות הסלע פונות אל פסגת ההר שאיננו. אנחנו נמצאים בגובה של 750 מטרים מעל פני הים. שיא “קמר רמון”, היה בגובה של 1,500 מטרים. שכבות הסלע הקשות שברום הקמר נסדקו. מים חלחלו וסחפו את השכבות התחתונות הרכות מתחת לשכבות הסלע העליונות שהתמוטטו. קירות המכתש מספרים בגיאולוגית את היווצרות ההר, שכבה מעל שכבה, לפני שלחץ טקטוני קימר אותו אל על. המכתש, ממשיך להתפתח ואם נבוא לכאן בעוד כמה עשרות מיליוני שנים, תהליכי הסחיפה וההתחתרות ייצרו לו צורה שונה. צורתו של מכתש רמון מוארכת, מהר רמון שבמערב, אל בקעת ארדון שבמזרח. אורכו של המכתש כ-40 ק”מ, רוחבו המרבי כ-9 ק”מ ועומקו המרבי כ-350 מטר.
בתחתית המכתש, גבעה כהה, מרהיבה מושכת את העין. זו גבעת געש, גבעה וולקנית מרהיבה ביופייה שבראשה לוע הר געש קדום שהיה כאן עוד לפני המכתש.
הרחק במערב, בקצה המכתש, פסגת הר רמון. קרוב יותר, על ראש הצוק, עיירת המדבר, מצפה רמון אליה מגיעים בסוף המקטע. במרכז הדופן הדרומית אפשר לראות את שן רמון, גבעה משוננת כהה העשויה מגרניט. מזרחה ממנה, הר אפור, הר סהרונים וכרבולת חרירים, עליהם מטפס שביל ישראל.
במזרח מזדקר הר ארדון עטור צוקים, הבולט אל תוך המכתש מהדופן הצפונית.
ממשיכים בשביל, המתקרב ומתרחק משפת המכתש, המספק תצפיות נוף מרהיבות. בתי עיירת המדבר מצפה רמון מתקרבים אלינו. פסלים סביבתיים מקשטים את הנוף. חולפים ליד חורשת קק”ל ומגרש כדורגל ונכנסים אל מצפה רמון. אפשר לראות יעלים מסתובבים בשטחי העיירה. בעבר נחבאו היעלים מעין האדם. מאז שנאסר ציד היעלים, התקרבו והפכו ל”יעלי זבל” המחפשים מזון ומים בקרבת בני האדם.
היעלים נפוצים בעיקר באזורים הרריים ברחבי העולם. ליעל יכולת טיפוס טובה שמאפשרת לו לחיות על צוקים. בתחתית הפרסה של היעל קיימת כרית גמישה ומחוספסת, המשמשת להיאחזות בסלעים, ומאפשרת עצירה פתאומית במצוקים תלולים ובפניות חדות. זכרי היעלים גדולים יותר ולהם קרניים גדולות לצורך חיזור והתגוששות עם זכרים אחרים. לנקבות קרניים מעוגלות וגדולות המשמשות אותן כאמצעי הגנה מפני טורפים.
בישראל מצוי מין היעל הנובי. עם קום המדינה נותרו פרטים מועטים. הצלחתו של החוק להגנה על חיות הבר הביאה לגידול מרשים באוכלוסיית היעלים, שמונה אלפי פרטים בארץ. סמל רשות שמורות הטבע, מורכב מיעל ושם הרשות כהמשך הקרן שלו.
נחצה את כביש 40 ונעלה אל מרכז המבקרים על שם אילן ואסף רמון. ביקור במרכז משלב, היכרות עם סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל”מ אילן רמון, עם למידה על תופעות הטבע הייחודיות והיווצרות המכתש הגדול בעולם. מרכז המבקרים בנוי על שפת מצוקו של מכתש רמון וצופה אל נופיו של המכתש.
זו נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.