62. שביל ישראל.
מנחל צין לעין זיק.
מרחק – 14 קילומטרים. כולל היציאה לעין זיק.
נקודת ההתחלה – חניון הלילה חוד עקב.
נקודת הסיום – עין זיק, מצפון לעין שביב.
הפרשי גבהים– 480+ 474- מטרים.
איש המסתורין – למד משפטים בטורקית. שירת גם בצבא הרוסי וגם בצבא האנגלי. עמד על הראש. הכריז על פרס כספי לאשה שתלד עשרה ילדים.
שיר עברי – ציפור מדבר. אתניקס.
נקודות עניין – עין זיק, עין שביב, חוד עקב, עין עקב, נחל עקב, מצוק הצינים.
אל נקודת ההתחלה בחניון הלילה חוד עקב, יש להגיע בהקפצת רכב שטח מכיוון שדה בוקר או להקדים וללכת 6-7 קילומטרים. חניוני הלילה מאפשרים לינה מוסדרת למטיילים. חיות הבר בנגב פעילות במיוחד בלילות ולכן, השהיה והתנועה בשמורות הטבע אסורה בשעות החשיכה למעט מקומות שהוקצו לכך. בשנים האחרונות החלה רשות הטבע, לדאוג למילוי מכלי מים בחניוני הלילה שעל שביל ישראל לטובת ה”שביליסטים” שלנים בשטח.
נושאים עיניים אל מצוק הצינים ואל חוד עקב המתנשא מעליו. מתחילים לעלות ולטפס, על שלוחה בהירה היורדת מהמצוק ומאפשרת עליה נוחה יחסית. כאשר מגיעים אל המצוק נעזרים ביתדות, ובסולם שמסייע לחצות את המטרים האחרונים. אפשר לעצור ולהתבונן בנוף הקדומים. נחל צין הרחב התחתר באדמת המדבר ו”חתך” את רמת עבדת עליה אנו עומדים. שכבות סלע קשות, נותרו בגובה ואילו החומר הרך נסחף והותיר מצוק הנמשך לאורך קילומטרים, מעל לפתחת צין, הוא מצוק הצינים, המתנשא כ-200 מטר מעל בקעת צין, במצוק מלווה את רמת עבדת לאורך כ-25 ק”מ. מעיינות שנובעים למרגלות המצוק משמשים בסיס לעולם צומח וחי מדברי עשיר.
שביל ישראל עוקף את “חוד עקב” ממזרח. כדאי לטפס על ה”חרוט” שנראה היטב ממרחקים, כדי להנות מתצפית פנורמית 360 מעלות, נדירה. בצפון ובמזרח, – בקעת צין שממנה מתרומם רכס חתירה. אפשר לראות את גבעת מדור ואת רכס הכרבולת.
בצפון מערב, רמה שטוחה ועליה מדרשת שדה בוקר, קבר בן גוריון. רחוק יותר קיבוץ שדה בוקר. בדרום, אפשר לראות את רמת עבדת, המחורצת בוואדיות עמוקים, נחלים וכיפות רחבות וקטומות.
זה הנוף מולו בחר דויד בן גוריון להיקבר, יחד עם פולה, אשתו. “בנגב יבחן העם בישראל” אמר ועשה האיש שאחראי יותר מכל להקמת המדינה ולעיצוב דמותה בעשורים הראשונים לקיומה.
מחוד עקב יורדים בשביל המוביל אל עין עקב תחתון. ערוץ נחל ללא שם מוביל אותנו אל נחל עקב. פונים דרומה בערוץ ומגיעים אל עין עקב תחתון, מעיין שכבה הנובע כל ימות השנה. מימיו קולחים בעדינות במפל של עשרה מטרים אל בריכה קרירה ועמוקה המחכה לרוחצים אמיצים. עין עקב התחתון הוא המעיין העיקרי המזין את נחל עקב, והוא מסוג מעיין שכבה.
מקור המים משמש בעלי חיים בשמורת הטבע, המגיעים בעיקר בשעות החשיכה. לכן אסור לשהות כאן בלילה וחשוב להשאיר המקום נקי.
מקור השם בשם הערבי למקום – עין אֻם כַּעְבּ, שפירושו מעיין העקב. האבן שעל שמה נקרא המעיין היא אבן צור שחורה שנמצאת בעין עקב עליון, והיא שונה מאוד מסביבתה הלבנה.
מטפסים על המדרון, שממערב לעין עקב אל ראש המפל, שמעל לבריכה.
עולים במעלה הנחל אל עין עקב עליון. סבך קנים מסתיר את הערוץ ומרמז על מים חיים במדבר. כעבור שני קילומטרים, חוצים את סבך הקנים אל הגדה המערבית ומגיעים אל עין עקב עליון.
“יפה הוא המדבר אמר הנסיך הקטן. תמיד אהבתי את המדבר, ואתה יושב לך על גבעת חול ואינך רואה דבר ואינך שומע דבר ואף על פי כן משהו קורן ומאיר בדממה. סוד קסמו של המדבר, העיר הנסיך הקטן הוא שהוא טומן בחובו אי שם מקור מים חיים“.– אנטואן דה סנט אכזופרי, הנסיך הקטן.
עין עקב עליון הוא “מעיין העתק”. תחת הקרקע זורמים המים באקוויפר כלוא עד הגיעם להעתק (שכבת סלע שנשברה והועתקה) המציב סלע אטום מול הסלע החדיר שנושא אותם. המים עולים לאורך ההעתק עד שהם מגיעים לפני השטח, ושם הם פורצים. בדרך כלל יש בעין עקב עליון מעט מים עבשים. לפעמים זוכים לראות גבים מלאים עד גדותיהם במים זכים, מפכים בזרימה שקטה ונעימה.
מעין עקב עליון עולה שביל מסומן בכחול, מערבה אל עבדת. עיר עתיקה נבטית-רומית, שהייתה צומת דרכים חשובה במערכת דרכי הבשמים, שחיברה בין דרום חצי האי ערב לבין הים התיכון.
ממשיכים דרומה בשביל ישראל ועולים בערוץ המתעקל מזרחה, עד שיוצאים ממנו אל אגן שטוח של נחלי אכזב הזורמים לנחל עקב. ממשיכים לעלות, חוצים אוכף ולפתע מתגלים בקעת צין הרחבה, ורכס חתירה שבצידה הרחוק. אפשר לעצור כדי להנות מהנוף.
יורדים בשביל אל עין שביב, מעיין שכבה נוסף הנובע למרגלות מצוק הצינים. עצי צפצפה מצלים על סבך קנים ושיחי מלוח. נווה מדבר קסום. מקור המים מושך בעלי חיים ויוצר בית גידול עשיר ביחס לסביבה היבשה. אפשר לראות עקבות בעלי חיים המגיעים לשתות, לאכול ללחך צמחים או לצוד. פעם הילכו כאן נמרים. נמרים, במיוחד תת-המין נמר המדבר, היו מצויים בעבר בנגב ובמדבר יהודה. כיום כמעט ונכחדו מהאזור. אוכלוסיית הנמרים בישראל הצטמצמה באופן דרסטי בשל ציד, פגיעה בשטחי המחיה והפרעות אנושיות. למרות מאמצי שימור, נראה כי הנמרים נעלמו כמעט לחלוטין מהנוף הישראלי.
במאי 2007 חדר נמר בשם “משיח” לבית במדרשת בן-גוריון, ניסה לצוד את חתול הבית, ונתפס על ידי אבי המשפחה. מאז לא נראו כאן נמרים ולא עקבות נמרים. המקטע מסתיים רשמית בעין שביב.
עוזבים את שביל ישראל ויוצאים צפונה אל עין זיק. הדרך אמנם עבירה לרכב שטח אך עשויה להיות בוצית, בזכות המים מעין שביב.. בעין זיק יחכו לנו רכבי השטח לנסיעה של 40 דקות אל מדרשת שדה בוקר.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.