58. שביל ישראל.
מירקעם לאורון. מקטע חמישים ושמונה מצפון לדרום.
מרחק – 7 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – חניון עין ירקעם.
נקודת הסיום – חניית מפעל אורון.
הפרשי גבהים– 274+ 176- מטרים.
איש המסתורין – שריונר. אלוף פיקוד מרכז. ראש העיר חיפה. חיזק ופיתח את ירוחם.
שיר עברי – שיר הרעות. חיים גורי. סשה ארגוב.
נקודות עניין – הסנפיר הגדול, מכתש ירוחם, מסילת הפוספטים.
חניון הלילה עין ירקעם, גדול ומסודר ויכול להלין הרבה מטיילים. מעגלי לינה ומדורות, נתיבי רכב מגודרים בבולדרים. יש קליטה סלולרית. שקט ונעים. החניון והאזור כולו עומד בפני סכנה אקולוגית תיירותית. תוכניות כריית פוספטים הוגשו ונמצאות בהליכי אישור. אם יאושרו יהפוך האזור למכרה פתוח, רב אבק, משאיות ענק ומפגעי סביבה.
חוצים את הכביש לכיוון מערב וצועדים בשביל שמתעקל דרומה סמוך למצלעות המכתש.
מִצְלַעַת בטופוגרפיה היא רֶכֶס הֲרָרִי דְּמוּי כַּרְבֹּלֶת (שֶׁל תַּרְנְגוֹל) – שִׂיאִים שֶׁמֵּהֶם יוֹרְדִים מִדְרוֹנוֹת תְּלוּלִים לְכָל עֵבֶר. מקור המילה – מן צֶלַע, צְלָעוֹת.
מדרונות רכס המכתש נטויים בזוויות של עד 70 מעלות נקראים מצלעות, היות והן צלע של משולש הרכס. הרכס התקמר, השכבות נטו למעלה והן למעשה הדופן החיצונית של מכתש ירוחם (חתירה).
נכנסים למנהרה נמוכה וחוצים את מסילת הרכבת מלמטה. רכבת הפוספטים מסתעפת מהמסילה שיורדת למישור רותם, חוצה את נחל צין בדרכה לאזורי הכרייה.
מתחילים לטפס על שלוחת “סכין” שמדרונות תלולים בצדדיה. זהו “הסנפיר הגדול”, “שמכונה כך עקב דמיונו לסנפיר דג גדול מראש המעלה. השביל מתחתר ב”תפר” בין שכבות סלע שונות, הנטויות בזויות חדות למדי. בראש הסנפיר, אפשר לעצור ולחכות לכולם. מכאן יש תצפית נהדרת לכיוון מזרח על מישור ימין, על נחל חתירה הפורץ ממכתש ירוחם ואם יש ראות טובה, על הרי אדום הרחוקים בירדן. יורדים מערבה בשביל תלול ובו מדרגת סלע. כעבור 300 מטרים, מגיעים אל תצפי ה”סנפיר הקטן”. מכאן נראים היטב מכתש ירוחם, ורכסי הכרבולות המקיפים אותו.
בעבר נהגו לכנות את המכתש “הגדול”, מכיוון שזוהו רק שני מכתשים. הקטן והגדול. מאוחר יותר התברר כי מכתש רמון גדול הרבה יותר. שם נוסף היה או מכתש “חתירה” על שם קמר חתירה בו נמצא המכתש. ראש מועצת ירוחם האלוף במיל עמרם מצנע, הציע לכנות את המכתש בשם “ירוחם” כמחווה לעיר שנמצאת בצידו המערבי של המכתש.
אורכו של המכתש 14 ק”מ ורוחבו 6 ק”מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מביטים בחשש קל אל הכרבולת, שנחשבת למקטע הקשה ביותר בשביל ישראל.
פונים דרומה בשביל ישראל, שעולה ויורד חליפות על שפתי המכתש המזרחיים., אפשר ליהנות מתצפיות יפות לתוך המכתש.
בצד השביל אבטיחי אליהו ענקיים. בגיאולוגית מכנים אותם גאוֹדה. תרכיז גאולוגי המתהווה בסלעי משקע ובסוגים מסוימים של סלעי יסוד. גבישי קוורץ או כלקדון מצופים באבן גיר או דולומיט.
צבי אילן מביא אגדות מקומיות על מקור האבנים – פעם עבר במקום אליהו הנביא. היה עייף וצמא. ראה מיקשת-אבטיחים גדולה וישמח לבבו. הוא ניגש אל בעל המקשה ובקש אבטיח להרוות את צמאונו. אך האיש רע-לב סירב, ואליהו קלל אותו ומיד הפכו כל האבטיחים לאבנים.
האנשים היו רעי לב. פעם בא לעיר עובר אורח נכבד ובקש להתארח. הם לא קבלו אותו בסבר פנים יפות. אללה כעס עליהם, הרעיד את האדמה, הציב הר על מקום העיר, שתושביה נהרגו כולם והפכם לאבנים (אכן חלק מהסלעים נראים כגולגולות).
לפי גרסת הקוראן אלה אבנים שרופות ועליהן תו: “הפכנו את עריכם סדום ועמורה הפיכה גמורה והמטרנו עליהם ברציפות גופרית ואש עם אבנים שרופות מסומנות (על סלעים אחדים יש סימנים) לפי צו ריבונך”.
אחרי 3 קילומטרים משובבים על שפתו המזרחית של המכתש, יורדים בערוץ מזרחה, ביו מצלעות המכתש. חוצים גב מים גדול שבדרך כלל ריק ומגיעים אל סוללת העפר עליה דוהרות רכבת הפוספטים. מעביר המים צר ונמוך. לכן נחצה על גבי המסילה בזהירות רבה.
נמשיך מזרחה עד לכביש 206 לאורכו נפנה דרומה עד לחניון שער מפעל הפוספטים אורון, השייך לחברת כימיקלים לישראל.
במפעל מיוצרים דשנים זרחתיים לחקלאות הצומח. פוספט נטול פלואור משמש כתוספת מזון להאבסת בעלי חיים. חומצה זרחתית משמשת לתעשיות שונות כגון דטרגנטים, מזון ותרופות. הפוספט, לאחר כרייתו, מכיל זרחן מעורב בחומר תפל כדוגמת מלחי כלור שונים ואבן גיר. לאחר כריית הפוספט, משביחים אותו בתהליך אשר כולל הפרדת מלחי הכלור מהזרחן שבפוספט ואז, שטיפתו. הפרדת אבן הגיר מהזרחן שבפוספט נעשית באמצעות קלייה בתנורים בטמפרטורה גבוהה. את הפוספטים כורים בשטחים עצומים במזרח הנגב ובנחל צין. לשם כך נסללו מסילת רכבת וכביש מאורון עד למפעל צין שסמוך לערבה.
כריית הפוספטים וייצור הדשנים גורמים לזיהום מי תהום ומעיינות. למרבית הצער, לא נעשה די כדי לשמור על הטבע ולשקם את נזקי הכרייה. בחניון המפעל נסיים את המקטע.
למקטע הקודם למקטע הבא
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.