56. שביל ישראל.
מהמכתש הקטן לראש מעלה עקרבים.
מרחק – 9.5 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – שער אשמדאי, פתח המכתש הקטן.
נקודת הסיום – ראש מעלה עקרבים, מפגש שביל עם כביש 227.
הפרשי גבהים– 572+ 60- מטרים.
איש המסתורין – “סיפור אהבה ארץ ישראלי”. המעלה ה”קשוח” בשביל ישראל. בן יצחק ורחל. למד בכדורי. הקים את קיבוץ בית קשת.
שיר עברי – צל עץ תמר, מילים אפרים וינשטיין. לחן: חיים קוברין ביצוע – זהר ארגוב או קרולינה.
נקודות עניין – נחל חצירה, דפנות המכתש, מעלה עלי, מצפה המכתש.
אל שער אשמדאי הוא פתח המכתש הקטן, נגיע בהקפצת רכב שטח מכביש 25 לאורך “דרך הפוספטים”. בעבר, הדרך הייתה כביש שתוחזק על ידי המכרות. כיום מיועד לרבי שטח או לרכבי חברה. אפשר גם להגיע עם השביל ברגל ממעלה חצירה שבצפון המכתש הקטן.
משער המכתש נפנה מערבה עם השביל שמתפתל בערוץ נחל חצירה המנקז את המכתש הקטן. סביבנו מצוקים גבוהים המגדירים את שטח המכתש במעגל. מצוקי ההתחתרות של הנחל המתפתל, מעניקים לנו פינות צל.
נחל חצירה מנקז, את מי הגשמים הנדירים, שיורדים במכתש. הנחל, מורכב ממאות ערוצונים, ציוריים היורדים מזרחה. המים פרצו פתח בדופן המזרחית של המכתש. הפרצה נקראת “שער אשמדאי”. הערוצים הקטנים רוויים באבן חול צבעונית להתפעל. צבעי האבן נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות ברזל היוצרות טקסטורות צבע שכבתיות ומעניינות.
מידי פעם מרימים מבט דואג אל הקיר המערבי של המכתש. מעלה עלי מתקרב אלינו או שבעצם אנחנו מתקרבים אליו. למרגלות המעלה מומלץ לערוך הפסקה מתוקה לחיזוק הנפש והגוף. מדובר במעלה המאתגר בשביל ישראל מבחינת תלילות, הפרש גבהים ואיכות שביל ירודה. מאידך, מזמן המעלה תצפית נוף קדומים מיוחדת, למרחבי המכתש, מכל נקודה בה נעצור למנוחה.
עלי הוא עלי בן צבי. בנם של יצחק בן צבי נשיא המדינה השני, חלוץ, מראשי תנועת העבודה והיסטוריון. “עלי” הוא המוט הקצר בו משתמשים כדי לכתוש גרגרים לאבקה, במכתש. עלי בן צבי נפצע במהלך טיול במכתש הקטן. חבריו נשאו אותו לראש המעלה ובכך זיכו את המעלה בשם “מעלה עלי”. עלי היה חבר קיבוץ בית קשת שנהרג בקרב ליד הקיבוץ במלחמת הקוממיות.
המעלה תלול מאד. קרוב ל400 מטר גובה בקו אווירי של 750 מטר. בחלק מהמקומות צריך לטפס בעזרת יתדות הקבועות בקיר. במקומות אחרים נעזרים במעקות ברזל, כדי לא למעוד לתהום. שרירי הרגליים מתפקעים אך אין ברירה, אלא להמשיך ולעלות.
אלי, אלי, מעלה עלי!
בסוף העלייה נקיק צר, שכדי לעבור אותו צריך להידחק בין קירות תלולים ולטפס בעזרת יתדות מתכת. מחיאות כפים סוערות וצהלולי עידוד מקדמים פני מי שיוצא תשוש וסחוט מהנקיק, כדי להצטרף לצוות העידוד.
בעולם קיימים שבעה מכתשים סחיפה, המהווים תופעת טבע ייחודית. כולם נמצאים בארץ ישראל ובסיני ודרך היווצרותם דומה. המכתשים נוצרו עקב שחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר – מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר. שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק, החומר נסחף והותיר מכתש. המכתש הקטן מיוחד ויפה מכולם. מצוקיו הענקיים, צורתו העגולה, עומקו (500 מטר) וקוטרו הקטן משווים לו צורת אצטדיון ענקי.
מראש המעלה, הולכים דרומה. סמוך אלינו מצפור המכתש. בשעות אחר הצהריים, כשהשמש בגב, ראויה נקודה זו להתמודדות על תואר התצפית היפה בישראל. ממשיכים על הרמה המדברית לכיוון מערב וחולפים על פני חניוני לילה. עוד קילומטר ומגיעים לנקודת הסיום, במפגש שביל ישראל עם כביש 227.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.