54. שביל ישראל.
מנחל פרס למצד תמר מקטע חמישים וארבעה מצפון לדרום.
מרחק – 12 קילומטרים. כולל יציאה “מנהלתית” אל כביש 25 מנחל צפית למצד תמר.
נקודת ההתחלה – חניון גבי פרס על כביש 25.
נקודת הסיום – מצד תמר.
הפרשי גבהים– 614+ 254- מטרים.
איש המסתורין – רפתן, רועה צאן וגזבר קיבוץ אלומות. ממקימי הקריה למחקר גרעיני בדימונה. נקרא על שם עוף דורס. שיאן הכהונה בכנסת ישראל. היחיד בארץ שכיהן כראש ממשלה וכנשיא.
שיר עברי – ציפור מדבר. אתניקס. מילים ולחן זאב נחמה ויועד נבו.
נקודות עניין – נחל תמר, נחל צפית, עינות צפית, מצד תמר.
מחניון גבי פרס הולכים מערבה לאורך כביש 25 עד שחוצים אותו בזהירות לכיוון דרום. אנחנו נמצאים על רמה, מישור חרוץ באפיקי נחלים ממערב למצוק ההעתקים. הולכים על דרך עפר, שהייתה פעם כביש אל נתיב הפוספטים. כחלק מפעילות של אחריות תאגידית נתיב הפוספטים הוקם בידי חברת רותם אמפרט בסיוע רשות הטבע והגנים. הנתיב הוא דרך עפר בת עשרה קילומטרים, שאיננה מתאימה לנסיעת מכוניות פרטיות. הדרך מובילה אל שער המכתש הקטן ומאפשרת הצצה לתופעות הגאולוגיות כמו גם לתופעת הכרייה. בנתיב ארבע תחנות הסבר ועוד עמדת תצפית אחת. במצפה בו אנו מבקרים, שילוט, דגמים והסברים על חשיבות כריית הפוספטים באזור, על המבנה הגיאולוגי, של מצלעות המכתש הקטן, על היסטוריית החציבה באזור ועל שיקום הקרקע לאחר הכרייה, שפוגעת בטבע ומכערת הנוף.
סלע הפוספט (פוספריט) מכיל זרחן, שהוא אחד היסודות החיוניים לחי ולצומח. בשל חיוניותו לגידול צמחים, משמש הפוספט בעיקר לייצור דשן כימי, כלומר, תוספת מזון המוחדרת לקרקע, ששורשי הצמחים ניזונים ממנה. הפוספט משמש גם כחומר גלם לייצור חומרים כימיים שונים: תרופות, חומרי הדברה, צבעים, גפרורים, חומרי נפץ, חומרים פלסטיים ועוד. הכרייה מתבצעת בשלבים- תחילה מסירים את שכבות הסלע המכסות את הפוספט. לאחר מכן כורים בעזרת דחפורים חומר משכבת הפוספט. כלי העמסה גדולים מטעינים את הסלע במשאיות ענק, ומעבירים אותו למתקני השבחה הנמצאים במפעל הסמוך למכרות. עם סיום הכרייה מכסים את השטח בעפר ומחכים שהמדבר ישקם את עצמו.
יורדים מדרך העפר לכיוון נחל תמר. מוצא הנחל מערבה מכאן, באזור מצד תמר. הנחל בעל אגן ניקוז קטן, נשפך במפל מרהיב סמוך לצומת הערבה. חוצים את הערוץ עולים לשלוחה, עליה שרידי מבנים עתיקים. ממשיכים דרום מערבה ויורדים אל נחל צפית. פונים מערבה עד לכניסה אל “שער הגיא” של הקטע התיכון של נחל צפית ולחיבור עם שביל נחל צפית המסומן בשחור.
אסון נחל צָפִית אירע ב-26 באפריל 2018. נספו בו תשע נערות ונער אחד, תלמידי מכינה קדם-צבאית בני ציון, שיצאו לטיול גיבוש בנחל צפית ונקלעו בדרכם לשיטפון בזק עז, בעיצומו של פרק גשם חריג בעוצמתו לעונה. האסון אירע ב”מעוק” שנמצא בקטע התחתון, של הנחל המתחתר לערבה, דרך מצוק ההעתקים. מעוק הינו מקטע בו מתחתר הנחל בין שכבות סלע ויוצר, קניון עם קירות תלולים. המים שהגיעו בהפתעה, שטפו את הנערות והנערים אל מותם. האסון העלה שאלות קשות על מנהיגות, אחריות, יהירות, רשלנות והבנה שגויה של מציאות מסוכנת. מנהל המכינה והמדריך האחראי נשפטו לשבע שנות מאסר.
נכנסים אל אפיק הנחל ועולים בו מערבה. משטחי סלע לבנים ותצורות אבן חול צבעוני מקדמים את פנינו. עץ שיטה בעל נוף עבות, מזמין אותנו להפסקת קפה בצילו. מפל סלע לבן בצורת קיר בגובה 15 מטרים חוסם את הדרך. עולים בשביל על הגדה הדרומית במעקף, מאתגר מעט. סבך קנים, צמחי שרך המשתלשלים מהסלע ואדמה רטובה מעידים על הימצאות מים. אלו עיינות צפית. נחלצים מהסבך אל משטח סלע לבן בראש המפל. אפשר להציץ למטה בזהירות.
מהמפל מתחילים לעלות על המדרון הצפוני של נחל צפית, בדרך חתחתים, מבולדרת ולא מאד נוחה. תחילה עולים במדרון תלול לכיוון מזרח, 700 מטרים אורכו ו150 מטרים גובהו. נכנסים לגיא צר בו יש לדלג מסלע אל סלע. כשיוצאים מהגיא פונים לצפון מערב ועולים בשביל נוח יותר ותלול פחות, עוד קילומטר לגובה של עוד 150 מטרים. מביטים דרומה אל “מפל צפית” שבמעלה הנחל ואל המפנה הצפוני של הנחל. נופים מרהיבים משובבים.
אנחנו על במת הר במזרח הנגב, המשתרעת ממערב למזרח בגובה של יותר מ 400 מטרים. נופי מזרח הנגב נפרשים לעינינו. רואים, את הערבה, את דרום ים המלח ואת הרי מואב ואדום. מתקדמים מערבה על השלוחה הרחבה. בנקודה הגבוהה ביותר גל אבנים שהיה פעם “קבר טומולי”. מעל הקבר נערמות אבנים גדולות בגל הנקרא רוגם או רוג’ום. ידוע גם בשמות: תל קבורה, טומולוס או קורגאן. ניתן למצאו ברחבי העולם. התלים מורכבים בעיקר מאבנים ולעיתים נקראים גלעד.
ככל הנראה קבור כאן אדם מכובד וחשוב, שהיה צורך או רצון לערום על קברו אבנים רבות. אולי כדי לחלוק לו כבוד. אולי כדי לוודא שלא יקום בחזרה לחיים מקברו. אולי גם וגם.
מרום השלוחה יורדים מערבה, בשביל תלול אל יובל של נחל צפית. חוצים את האפיק ומתחברים לשביל בצבע כחול. שביל ישראל פונה כאן דרומה בחזרה אל נחל צפית. אנחנו נצא צפונה על השביל המסומן בכחול אל מצד תמר, מהלך של שני קילומטרים בשביל נוח במגמת עליה.
חוצים בזהירות את כביש 25 ומגיעים לנקודת סיום המקטע במצד תמר.
מצד תמר הוא מצודת דרכים נבטית-רומית, שהייתה תחנה חשובה בדרך העולה מסדום לממשית. השרידים מרשימים מאד. חומות בצורת ריבוע, אורך הצלע 40 מטרים. מגדלי שמירה ושער מרכזי. שיירות סוחרים וגמלים נכנסו למצד כדי ללון ולהתגונן מליסטים. הגמלים, כרעו במרכז החצר והאנשים, לנו בחדרים המקיפים אותה. מי הגשמים תועלו ונאגרו בבריכת מים במרכז החצר.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.