52. שביל ישראל.
מנווה זוהר למישור עמיעז. מקטע 52 מצפון לדרום.
מרחק – 12 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – כביש 90 מפגש שביל ישראל 500 מטרים מזרחית לצמת כביש 31 עם כביש 90. ממערב לתחנת דלק נווה זוהר.
נקודת הסיום – חניון לילה נחל עמיעז.
הפרשי גבהים– 131+ 21- מטרים.
איש המסתורין – גיאולוג. תושב עפרה. פרופסור באונ’ העברית. מקים המרכז לחקר מערות (מלח”ם).
שיר עברי – רונה קינן: אל בורות המים. מילים ולחן: נעמי שמר.
הולכים על דרך עפר לכיוון דרום. חוצים את פתחת נחל חמר, הגדול בנחלי מדבר יהודה. הנחל נחשב לגבולו הדרומי, של מדבר יהודה. מוצא הנחל מאזור דימונה. שמו של הנחל ניתן לו על שם נביעות האספלט שבו. עשרת הקילומטרים המזרחיים של הנחל עוברים בקניון בעומק 300 מטרים. בסמוך לנחל עברה דרך אדום המקשרת בין יהודה לים המלח ולאדום. ייתכן שנס שיטפון המים האדומים שחולל אלישע במלחמת שלושת המלכים, במואב התרחש בנחל זה.
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם. מלכים ב’ ג.
ממזרח לנו, מאגר לוט, אגם שנוצר ממי תהום וממים של ברכות המלח. באגם פאן (קו מפריד) בין מים מלוחים ומתוקים. המפלס עולה עם עליית מפלס ברכות המלח והפאן הביני זז מערבה. המפלס עולה גם עם עליית מי התהום והפאן הביני נע מזרחה. בדרומו בריכות נאוית. שלושת הבריכות נוצרו מכריית חומר ליצירת סוללות האידוי בים המלח. הכרייה ירדה אל מתחת לקו מי התהום ולכן מי תהום מאזור הר סדום מחלחלים לכאן ומציפים את הבריכות. בעבר העבירו לכאן ממפעלי ים המלח דגי “נאוית המלחות” מהיצורים היחידים שיכולים להסתגל למליחות הגבוהה ומכאן שמן.
חוצים את פתחת נחל חימר ונחל לוט. מדרום מזרח לנו, מתנשא הר סדום, הר של מלח, “פקק” עצום שנלחץ מעומק האדמה כלפי מעלה. מלח שהיה קבור בעומק, הורם דרך סלעים קשים וכבדים יותר שהיו מעליו. ההר ממשיך להתרומם כבר מאות אלפי שנים בקצב התרוממות של בין 5 ל-9 מ”מ בשנה. על הר סדום צומחים צמחים מועטים מאוד בשל מיעוט המשקעים, החום הרב, הניקוז המהיר מאוד של המים והמליחות הרבה של הקרקע. בין המינים המועטים הצומחים על הר סדום בולט בן שיח “מלחית אשונה”, המותאם לסביבה מלוחה וצחיחה.
עמוק בבטן ההר זורמים, מים המגיעים מגב ההר וממיסים בו מערות וחללים תת קרקעיים עצומים. מערת המלח הגדולה בעולם נמצאת בהר סדום ואורכה הידוע מעל עשרה קילומטרים. המערה מכונה – מלח”ם. פרופסור עמוס פרומקין שהניח בסיס למחקר מערות מלח בעולם, גילה וחקר את המערה, שהיא גם הארוכה במערות ישראל.
נכנסים אל גיא נחל פרצים. שישה קילומטרים של הליכה בתוך נחל אכזב המתפתל בקניון צר, שקירותיו אינם גבוהים. שכבות הסלע הבהיר והרך מפוסלות בקירות הקניון בצבעים כהים, בהירים ובצורות שונות. סלעים אלו נקראים “תצורת הלשון” או “חוואר הלשון” אם כי אינם סלעי חוואר.
התצורה מורכבת משכבות שהורבדו בימת הלשון. בעונות החורף שקעו בימה אדמות חרסיות וחומרי סחף שנשטפו לימה, על ידי מערכת נחלים ויצרו את השכבות הכהות. בעונת הקיץ עלתה מליחות המים ונוצרו השכבות הבהירות משקיעה של מינרל בשם ארגוניט. הקמטים והפריצות של שכבות אחת לתוך השנייה נוצרו עקב רעידות אדמה שערבלו את השכבות הבוציות, שטרם התקשו, זו בזו. במונחים גיאולוגיים אנחנו נמצאים על קרקע צעירה מאד שנוצרה, לפני כמה עשרות אלפי שנים.
ממשיכים ללכת בערוץ הנחל המתפתל. מגיעים לפתחה של “מערת הקמח”. המערה היא נקיק שנוצר בתהליך בליה וסחף. קרקע המערה וקירותיה, מכוסים באבק בהיר שנוצר משחיקת סלע הלשון ומדמה “קמח”. הכניסה למערה, מפתח, שבערוץ הנחל. פרוזדור תת קרקעי באורך עשרות מטרים מוביל לאולם שממנו יוצא פתח נוסף, מעין “ארובה” שנוצרה עקב התמוטטות התקרה. הכניסה למערה מסוכנת וחסומה.
נחל פרצים מתאים לטיול לילה, בזכות השביל הנוח ואור הירח והכוכבים המוחזר ממדרונות הנחל הבהירים.
יוצאים מהנחל אל מישור עמיעז. מישור עמיעז הוא עמק חרוץ בנחלי אכזב, בין הר סדום במזרח לבין מצוק ההעתקים במערב. אדמת המישור בהירה ומושכת מטיילים בלילות ירח.
במלחמת הקוממיות, נסלל במישור עמיעז מסלול נחיתה שהיה בזמנו, מסלול הנחיתה הנמוך בעולם. עליו נחתו מטוסים קלים כדי להעביר אספקה לנצורים בסדום.
עוברים את חניון הלילה, “נחל פרצים”. ממנו הולכים עוד שנים וחצי קילומטרים במישור עמיעז. עוברים את חניון הלילה “מישור עמיעז” ופונים מערבה על השביל עד לחניון הלילה “נחל עמיעז”.
חניון לילה הוא אתר המיועד למחנאות ומשמש ללינה באזור שאינו מיושב, בדרך כלל משמש כבסיס ליציאה לטיולים בסביבה. בישראל, לינה בשטחים ציבוריים, כמו פארקים ושמורות טבע, מותרת בחניוני לילה מוסדרים המיועדים לכך. בחניונים אלו יש לעיתים, תשתיות בסיסיות כמו שירותים, מים ומתקני אשפה. רובם בחינם, יש שבתשלום. לינה מחוץ לחניונים מסודרים ומוגדרים, עשויה להיות אסורה ולגרור קנסות או הרחקה מהשטח.
חניוני יום, הם חניונים בהם מותר לשהות ביום, אך הלינה בהם אסורה. בדרך כלל עקב הימצאותם בשמורת טבע בה אסורה השהייה בשעות החשיכה.
“חניון לילה “נחל עמיעז”, נגיש לכל רכב וזו, נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.