50. שביל ישראל.
ממצדה לעין בוקק. מקטע חמישים מצפון לדרום.
מרחק – 12 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – מצדה, חניון מערבי.
נקודת הסיום – עין בוקק.
הפרשי גבהים– 206+ 570- מטרים.
איש המסתורין –ארכיאולוג ישראלי ידוע. חבר קיבוץ נען. מפקד המחלקה הערבית בפלמ”ח.
שיר עברי – מצדה. יזהר כהן. מילים: נתן יונתן. לחן: נחצ’ה היימן.
נקודות עניין – מצדה, מחנה ח’, דייק המצור, מצוקי נחל רחף, מעלה מור, עין בוקק, טיילת ים המלח.
מתוך הגן הלאומי נושאים עיניים למעלה. לפני מעט פחות מאלפיים שנים התחוללה כאן דרמה אנושית שתוצאותיה מהדהדות בעם ישראל עד ימינו. כאלף קנאים התבצרו במצדה כ”מקלט האחרון” והעדיפו למות חופשיים מאשר לאבד את חירותם. הגליל נפל, יהודה נכבשה וירושלים נהרסה. על ההר התקבצו אחרוני המורדים. הרומאים השקיעו מאמצים עצומים כדי לכתר אותם, לבנות מערך מצור, סוללת עפר ומגדלי לחימה. החומה הובקעה, הלילה ירד. הרומאים נסוגו כדי להתארגן ולכבוש עם בוקר את ההר באופן סופי. מפקד מצדה, אלעזר בן יאיר ביחד עם חבריו שעלו בגורל, שחטו את חבריהם. מצדה זכתה להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו בזכות מערך המצור הרומאי שהשתמר יפה. בזכות גבורת מגיני מצדה ובזכות ארמונות הורדוס המפוארים שנבנו על ידי המלך הבנאי, 90 שנים לפני כן.
יוצאים ממצדה ויורדים אל נחל מצדה המקיף את ההר ממערב ומדרום. הנחל פונה מזרחה במפל. השביל ממשיך לכיוון דרום המעלה הר אלעזר. שרידי הדייק שבנו הרומאים כדי לכתר את מצדה נראים היטב על המדרון התלול. עליה קשה מביאה אותנו אל אוכף קטן ממנו אפשר לצפות על ההר. כדאי לסטות מהשביל ולעלות בשביל המסומן בשחור אל מחנה ח’ הרומאי ממנו יש תצפית על “במת” מצדה. מחנה זה שימש להשלמת המצור ולאיסוף מודיעין. מצוקים עם קירות בגובה 200 מטרים ויותר, מפרידים בין הר אלעזר לבין מצדה. אפשר להתקרב בזהירות רבה אל שפת המצוק ולהביט למטה. אפשר לצעוק למטיילים הנמצאים במרפסת הדרומית של מצדה סמוך לבור המים הענקי. האם הרומאים והקנאים צעקו זה על זה?
סיפור מצדה, הוצנע בהיסטוריה היהודית. התאבדות המונית וגבורת מורדים קנאים פחות התאימו לחז”ל ולהנהגה הרוחנית של עם ישראל בגולה. התנועה הציונית, שחיפשה גיבורים יהודיים, אימצה את סיפור מצדה כאתוס. שמריה גוטמן עלה לראשונה למצדה בגיל עשרים וארבע בשנת 1933 והשפיע יותר מכל אדם אחר על חשיפת ושחזור שרידיה והפיכתה לסמל. גוטמן זיהה את הערך החינוכי הגלום במיתוס מצדה, וב-1942 ערך על פסגתה את הסמינר הראשון של הנוער העובד ושל המחנות העולים. “מאז” העיד גוטמן “ראיתי עצמי כמי שחייב לחקור את מלחמת היהודים ברומאים”.
חוזרים לשביל ישראל וממשיכים דרומה. חוצים את ערוץ נחל קנאים, עולים על שלוחה רחבה ויורדים אל ערוץ נחל אלעזר. ממשיכים דרומה ולאחר מעט פחות מקילומטר, מגיעים אל נחל רחף. כדאי ורצוי לסטות מעט מזרחה לצורך תצפיות על קניון נחל רחף האדיר ועל מפל רחף העליון. נחל רחף הינו אתר סנפלינג וגלישה פופולאריים. כשהגבים מלאים הגלישה מתבצעת לתוך המים.
סמוך לחציית השביל את נחל רחף, אפשר לנוח בצל מערה. עולים בשביל אל רמה שטוחה וממשיכים דרומה, עד לראש מעלה מור. המעלה בנוי על נתיב קדום המנצל דירוג במצוק ההעתקים, בין רמת המדבר עליה אנו נמצאים לתחתית המצוק קרוב לגובה פני הים.
כשמביטים למטה, אין ים. בעבר קראו לאזור זה “הלשון”. לשון יבשה יצאה מהצד הירדני ויצרה מיצר בין החלק הדרומי לחלק הצפוני של ים המלח.
אפשר לראות את התעלה שמובילה מים שאובים מצפון ים המלח לדרומו. את ה”נהר הסודי” – קניון נחל ערבה תחתון, המשמש להשבת תמלחת (מים מלוחים מאד) המוחזרים בחזרה לחלק הצפוני.
יורדים בזהירות במעלה מור. באמצע המעלה יש איזור שטוח היוצר מעין מדרגה. על גבי המדרגה, שתי “קעות” שלוליות, ללא ניקוז. במרכז מדרגת המצוק. קרקעיתן אדמת לס ועליהן צומח ירוק. בשולי השלוליות, מקבץ יפה של צמח שושנת יריחו. צמח חד-שנתי, שהתפרסם בזכות “חיי אלמוות”. לאחר שהצמח מת ומתייבש, הופכים ענפיו נוקשים כעץ ומתכווצים כאגרוף קמוץ כדי לשמור על הזרעים. עם בוא הגשם, נרטב הצמח המת, ענפיו נפתחים ומשחררים את הזרעים למדבר הרטוב. הצמח לא באמת חוזר לחיים אלא משמש כ”שעון בוטני” הנפתח לשחרור הזרעים עם בוא הגשם. הנוצרים מקדשים הצמח, המסמל תחיית ישוע לאחר מותו.
יורדים בזהירות ומגיעים אל תחתית המעלה. פונים דרומה וחוצים את נחל מור. ממשיכים דרומה על בסיס המצוק בדרך לא ממש נוחה עד לנחל יעלים. בערוץ נחל יעלים, חוצים את כביש 90 מתחת לגשר והולכים דרומה על טיילת חדשה ונוחה לאורך חוף ים המלח. חלק זה של הים מלאכותי וגובה מפלס המים נקבע על ידי בני האדם.
יַם הַמֶּלַח, מכונה גם ים המוות, אגם מלח חסר-מוצא לים, שבמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – פי עשרה יותר ממי ים. משקל המים הסגולי גבוה ולכן אפשר לצוף בקלות על פני מימיו.
לים המלח חשיבות רבה לתעשייה ולתיירות. הרכב המים שונה מזה של מי ים רגילים, ובעל ריכוז גבוה של מגנזיום, סידן ואשלגן. עובדה זו מנוצלת על ידי התעשיות הכימיות בשטחי ישראל וירדן, להפקת אשלג, מגנזיום ותרכובות של ברום. היו שנים בהן 40% מהייצוא הישראלי הגיע מים המלח.
נופי ים המלח, האתרים ההיסטוריים הסמוכים לו, מצדה, עין גדי, מכוור וקומראן, יחד עם ההרכב הכימי המיוחד של מימיו הפכו את ים המלח למוקד תיירות עולמי, ומרכז של תיירות מרפא. באזור נבנו אלפי חדרי מלון המרוכזים בירדן, בפינה הצפון-מזרחית של האגם, ובישראל בעין בוקק שעל חופי הבריכות באגן הדרומי.
ירידת מפלס מי ים המלח באגן הצפוני, מואצת בשנים האחרונות, לקצב של יותר ממטר בשנה. כתוצאה, נפערים בולענים בעיקר בחלק המערבי, בו המצוק רחוק מהים. הסיבות העיקריות לירידת מפלס המים, מניעת מקורות מים טבעיים ותפיסתם לצרכי האדם. אידוי מוגבר ושאיבה לחלק הדרומי.
ממשיכים דרומה בטיילת לאורך שפת בריכת האידוי (בריכה 5) של מפעלי ים המלח. לאחר שלושה וחצי קילומטרים מגיעים לאזור המלונות של עין בוקק. נחצה מעל ערוץ נחל בוקק, הנובע מים כל השנה.
עין בּוֹקֵק הוא מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי של ים המלח. מלונות עין בוקק הוקמו על מניפות הסחף של נחלי בוקק, רום וזוהר, בין חוף בריכות האידוי ממזרח לבין כביש 90 ממערב.
מתחם המלונות בעין בוקק מאוים על ידי עליית מפלס מי בריכות האידוי שבדרום ים המלח. עליה זו, נגרמת כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. שקיעת המלחים בבריכות האידוי, מעלה את מפלס הבריכות המאיימות להציף את המלונות ואת המתקנים הסמוכים לקו החוף. לאחר מאבקים ודיונים, החלה חברת כי”ל, הבעלים של מפעלי ים המלח, להפעיל “קציר מלח” בבריכות. ולשנע את המלחים בחזרה לצפון ים המלח.
נקודת הסיום של המקטע בחוף המלונות, של עין בוקק.
למקטע הקודם למקטע הבא
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.