49.שביל ישראל.
מכפר הנוקדים למצדה. מקטע 49 מצפון לדרום.
מרחק – 13.5 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – כפר הנוקדים.
נקודת הסיום – מצדה, חניון מערבי.
הפרשי גבהים– 178+ 495- מטרים.
איש המסתורין – שיכור. אבי מואב ועמון. הצדיק היחיד בסדום. אחיינו של אברהם אבינו.
שיר עברי – לוט. יוני בלוך.
נקודות עניין – תצפית למפל צאלים, נחל צאלים, מצפה איתמר, ים המלח, מצדה.
מכפר הנוקדים הולכים צפונה בבקעת קנאים על גבי דרך עפר נוחה. ממערב לנו, הר “צפירה”. ממזרח גבעות גורני. לאחר 2.5 קילומטרים מגיעים אל חניון לילה “צפירה”. צפיר הוא מין עז הרים, שנזכר בספר דניאל באחד מחידות חזונותיו. ו”ַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו.” עז עם קרן אחת שמנצחת את כל החיות האחרות.
ככל הנראה מקור השם העברי “צפירה” הוא השם הערבי סַ’פירָה, שפירושו המילולי הוא שריקה. משמעות המילה העברית צפירה איננה רק קולו של הצופָר אלא גם שחר.
סוטים מעט צפונה מתוואי שביל ישראל כדי לבקר בתצפית מפל צאלים. מהתצפית המרהיבה, נראה את מפל צאלים הנופל מגובה של 80 מטרים, מבריכת צפירה שבראשו עד לגב צאלים, שבקרקעית הוואדי. התצפית חביבה מאד על “ציידי שטפונות” שמגיעים לכאן בימים גשומים כדי לחזות בשיטפון מדברי ממקום בטוח יחסית. למרגלותינו, ערוצו העמוק והרחב של נחל צאלים, ה”גראנד קניון” של מדבר יהודה. מעברו השני, בולטת פסגת הר נמר על גבי רמת מדבר יהודה.
נחַל צֶאֱלִים, יורד מאזור ערד אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק”מ. הנחל מנקז את אזור דרום מזרח הר חברון ונשפך לים המלח צפונית למצדה. מלבד גֵבֵי מים רבים, המתמלאים מדי שנה לאחר שיטפונות גשמי החורף, בחלקו התחתון של הנחל, נובעים מעיינות. עין נמר, עין ענבה. בערבית ואדי אַ-סֵיַּאל, (הנחל הזורם). צאלה בעברית – עץ שיטה.
חוזרים דרומה לשביל ומתקדמים מזרחה לאורך נחל צאלים. השביל מתקרב ומתרחק משפת מצוקי הנחל. מדרום לנו מתנוססת גבעת “גורני”, שבראשה מצפור איתמר איליה לוחם שייטת . 13 איתמר שהתגורר בערד ונהג לטייל באזור לבדו ובמסגרת חוגי הסיירות נהרג בליל 5.9.97 באסון השייטת באנצריה שבלבנון.
נופי רמת מדבר יהודה פרושים לעינינו בצידו הצפוני של הנחל. הרי חברון במערב. מדרגת הכפיפה היורדת אל רמת המדבר, מצוק ההעתקים ובקע ים המלח.
מִדְבַּר יְהוּדָה נמצא, בין הרי יהודה לבין ים המלח. אורכה של רצועת המדבר הוא כ-85 קילומטרים ורוחבה כ-25 קילומטרים. היא איננה חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדרת כ”מדבר צל גשם”, בשונה מהנגב שנמצא ברצועת המדבריות העולמית. אוויר לח מן הים התיכון מתגבש לעננים הממטירים כמות מעטה יחסית של גשם בדרכם ממישור החוף לאזור השפלה, בצד המערבי של רכס ההרים. את כמות הגשם הרבה ביותר הם מורידים בשיא רכס הרי חברון ויהודה. מעבר לקו פרשת המים, נותרת בעננים כמות משקעים נמוכה, יחסית לצד המערבי, של רכס ההרים. השם “צל גשם” (באנגלית: Rain shadow), כשמו כן הוא. התצורה ההררית מטילה צל המונע (מסתיר) ירידת משקעים, בדומה לצל המסתיר את האור. מדבריות צל גשם ידועים בעולם גובי, אטקמה, מואהבי.
קרבתו של מדבר יהודה לירושלים ולהרים המיושבים הזמינה לאורך ההיסטוריה מתבודדים או נמלטים מהחוק. אליהו הנביא, דויד המלך, נזירים וסגפנים. רמת המדבר חרוצה בעשרות נחלים וקניונים שנוצרו על ידי זרימת מים וזעזועים טקטוניים.
ממשיכים מזרחה ונהנים מתצפיות מרהיבות על מפל צאלים ועל הקניון העמוק, בו מבהיקים הגבים המלאים לאחר שיטפונות חורף. מגיעים לפיצול שבילים. שביל בצבע ירוק מוביל לתחתית נחל צאלים אל בריכת נעמה. שביל ישראל ממשיך מזרחה על גבי שלוחה שנקראת הר נעמה. השלוחה פונה צפונה ומסתיימת בתצפית מעלפת על פתחת נחל צאלים.
מדרום לנו מתנשאת פסגה גבוהה. הר בן יאיר. אלעזר בן יאיר הנהיג את הסיקריקים הקנאים, שהתבצרו על פסגת הר מצדה. אנחנו ממשיכים מזרחה בשביל ישראל, נפרדים מהשביל האדום היורד לעין ענבה שבתחתית נחל צאלים ומגיעים אל “קרני צאלים”. שלוחה רחבה ממנה תצפית נהדרת על ים המלח, על פתחת נחל צאלים ועל מצוק ההעתקים. מקום טוב לקפה ולמנוחה.
מְצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי במערב בקע ים המלח. המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי־אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב. התרחקותם זה מזה יצרה את הבקע. שם המצוק נגזר מ”העתקה” כלומר תזוזת הלוחות הטקטוניים, שיצרה אותו ולא מלשון העתק-הדבק.
הרחק למטה, פורץ מהקניון, נחל צאלים ונשפך במניפת סחף ענקית אל ים המלח. קרוב במזרח, מטעי תמרים. הרחק בצידו השני של ים המלח, ממלכת ירדן. ממול, הרי מואב. מצפון להרי מואב, נחל ארנון החוצץ בין מואב לבין עמון. מדרום להרי מואב, נחל זרד (וואדי חסה) המפריד בין מואב לבין אדום.
לוט היה הצדיק היחיד בסדום. ארחי שחרבו סדום ועמורה, נחלץ משם עם אשתו ועם בנותיו. אשת לוט הפכה לנציב מלח כאשר הסתובבה והביטה לאחור, בניגוד להנחיות המלאך המושיע. בנותיו של לוט ששרדו, חשבו כי הם ואביהן נותרו לבדם מכל האנושות. הבנות השקו את אביהן עד שהיה “שיכור כלוט”. הן באו עליו בשנתו וכך נולדו מואב ועמון מגילוי עריות.
ים המלח נותר מימה קדומה, שהייתה פה ונקראה “ימת הלשון”. חלקו הדרומי של הים, בריכת אידוי מינרלים מלאכותית. חלקו הצפוני טבעי. מפלס מימיו נמצא בירידה מתמדת כתוצאה מ”תפיסת” המים הטבעיים ושאיבת המים לדרום ים המלח. כיום מקבל ים המלח 10% מאספקת המים שהייתה עד לפני 60 שנים.
אפשר לראות את המשאבה הענקית האחראית לשאיבת המים מצפון ים המלח לדרומו.
נמוך יותר, בדרום מזרח, הר שולחן עם שלוש מדרגות בחלקו הצפוני. זה הר מצדה אליו אנו הולכים.
יורדים בשביל בירידה תלולה. 150 מטרים הפרש גבהים לנחל ענבה. סמוך למפגש השביל עם ערוץ הנחל, גב ענבה, המסתתר תחת מפל קטן.
חוצים את הערוץ והולכים כשלושה קילומטרים בקו גובה אחיד עד סמוך לכביש המוביל למצדה. יורדים במקביל לכביש עד לכניסה לגן הלאומי מצדה. כאן מסיימים את המקטע.
זוהי נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.