48. שביל ישראל.
מערד לכפר הנוקדים. מקטע 48 מצפון לדרום.
מרחק – 13 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – הפארק הצפוני בערד.
נקודת הסיום – כפר הנוקדים בבקעת קנאים.
הפרשי גבהים– 184+ 468- מטרים.
איש המסתורין – ליווה שיירות בדרך לירושלים. במבצע קדש, שכנע את יהודי פורט סעיד לעלות על ספינות חיל הים ולעלות לישראל. היה חבר כנסת, סופר והוגה דעות. הוביל את הקמת העיר ערד. הקים את כפר הנוער ניצנה. על שמו יישוב בחבל לכיש.
שיר עברי – להתראות נעורים שלום אהבה. להקת משינה.
נקודות עניין – ערד, נחל רחף, מצפור אסף, כפר הנוקדים.
אנחנו נמצאים בעיר ערד. העיר המתוכננת הראשונה בישראל. נמצאת המקום הרביעי בין ערי ישראל בשטחה, מעל מאה אלף דונם. העיר הוקמה בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת כעיר מודל לערי פיתוח. התכנון היה מודרני. אוכלוסייה איכותית הגיעה לעיר. מקומות העבודה העקרים היו מלונאות, מפעלי פוספטים, והקריה למחקר גרעיני בדימונה הסמוכה. ראש העיר הראשון היה אברהם “בייגה” שוחט, שהוביל אותה לבניין ופיתוח. פסטיבל ערד התקיים בעיר מידי קיץ והפך למסורת. ביולי 1995 התרחש אסון בפסטיבל עקב מכירת יתר של כרטיסים למופע הפרידה של להקת “משינה”. שלושה צעירים נהרגו בצפיפות שנוצרה. אסון זה סימל את התפנית בגורל העיר. הצעירים עזבו, אוכלוסיות חלשות נכנסו. חסידות גור החלה להשתלט על העיר, שהופכת לחרדית. בשנים האחרונות זוכה העיר לתנופת פיתוח, בניה והתחדשות.
יוצאים מערד לכיוון צפון וצועדים על גבי שלוחה רחבה. ממזרח לנו ערוץ עמוק של נחל חסד. בורות לאגירת מים פזורים, על גב השלוחה הרחבה. הקיום האנושי באזור נסמך על בורות המים לאורך הדורות. כיום יש לנו מים בברזים שבבית ולכן הבורות יבשים. כדי שבור מים יהיה פעיל, יש צורך בתחזוקה שוטפת של סביבת הבור, תיעול מי הנגר לתוכו, טיוח וסיוד הקירות הפנימיים וניקיון תקופתי של קרקעיתו.
פונים מזרחה ויורדים אל ערוץ נחל דומיה. בערוץ הנחל שרידי מאגורת מים שנועדה ללכידת מי שיטפונות. השיטפונות במדבר הם אירועים קצרים, הקורים בעת ירידת גשמים על אדמת המדבר שאטימה למים. די בכמות קטנה של גשם היורדת בזמן קצר כדי לגרום לשיטפון השוצף בנחלי האכזב, היבשים.
מאגורת רחמית – עמי מורן
ממשיכים מזרחה. על גב שלוחה רחבה בין נחל חסד לבין נחל דומיה. מדרום לנו מתנשאת העיר ערד על רכס “כידוד”. מגיעים לכביש 3199 המוביל למצדה. 20 קילומטרים של כביש ללא מוצא, הארוך בארץ. שכונות חדשות נבנות ממזרח לכביש. המדבר נסוג והעיר נבנית. במהלך חודש ספטמבר, פורחים כאן מאות חצבים.
נחל חסד- עמית מנדלסון
פונים צפונה במקביל לכביש עד שחוצים אותו מזרחה אל מצפור אסף. המצפור הוקם, לזכר אסף שלמה אלון, לוחם גולני שנפל על משמרתו בקרב ליד קיבוץ מנרה בצפון. אסף נולד בקיבוץ עמיעד וגדל בערד. ליד האנדרטה, אפשר לראות את סימון שביל ישראל ליד סימון “שביל גולני”. שביל גולני הוא שביל טיולים ארצי ורצוף מאילת ועד החרמון. זהו נתיב הליכה ארוך בן 1200 קילומטרים, שנמשך לאורך חלק ניכר ממדינת ישראל, תוך מתן דגש על אתרים ועל קרבות הקשורים לחטיבת גולני. על השביל סובבת מחלוקת בין מסמני השביל לוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע המתנגדת לו ממכלול סיבות. במרבית האפליקציות ובמפות סימון השבילים, נעדר סימון שביל גולני.
ממשיכים מזרחה על גבי שלוחה רחבה, ויורדים אל ערוץ נחל רחף. הערוץ הופך לקניון צר עם מפלונים, מדרגות וגבים, שמתמלאים מים לאחר שיטפונות. בחודש מרץ נוכל לראות כאן צבעונים פורחים.
יורדים מזרחה בערוץ ולאחר מספר קילומטרים מגיעים אל כפר הנוקדים, שממקום בין ערוץ נחל רחף לבין כביש 3199 במרכז בקעה רחבה היא “בקעת קנאים”. ממזרח לנו מתרומם הר בולט המשקיף על הבקעה הוא “הר קנאים”. זהו רכס צר וארוך דמוי “סכין” מצפון לדרום. חיילי סיירת נח”ל מקבלים בסיום מסע עלייה להר את סיכת לוחם הסיירת ובמשך שנים ארוכות חיילי סיירת צנחנים סיימו את מסכם המסלול בראש ההר. השורש “קנא” מופיע בתנ”ך פעמים מספר, לרוב כתואר לאל. ייחוס הקנאה לאדם נעשה כלפי שני אנשים בלבד – פנחס ואליהו. גם פנחס וגם אליהו מתוארים בתנ”ך כחורצי דין עצמאיים אל מול חטא גדול – פנחס הרג ללא משפט את זמרי שחטא בזנות, ואליהו הוציא להורג את נביאי הבעל.
ה”קנאים” היו מורדים שהובילו את המרד הגדול ברומאים. בין קבוצות אלו היו הסיקריים, וקבוצות לוחמים, עצמאיות, שנלחמו באכזריות זו בזו. המקור העיקרי למידע על הקנאים הוא יוסף בן מתתיהו, בספריו “קדמוניות היהודים” ו”מלחמת היהודים”. בן מתתיהו תיאר קבוצות קנאיות שונות וצייר אותם כליסטים תאבי בצע, שודדים צמאי דם ופורעי חוק חסרי מצפון.
כפר הנוקדים נווה מדבר ומיזם תיירות מיוחד שנוסד ב1991 באופן פרטי. מארח אלפי מטיילים בכל שנה ומהווה בסיס לטיולים בסביבה. בכפר מועסקים תושבי הפזורה בדואים. בעונת החורף אפשר לראות עשרות אוטובוסים חונים סביב לכפר בו לנים אלפי תלמידי בתי ספר.
זוהי נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.