47. שביל ישראל.
מדוריג’את. לערד מקטע ארבעים ושבעה מצפון לדרום.
מרחק – 17 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – דוריג’את. שכונה חדשה
נקודת הסיום – ערד הפארק הצפוני.
הפרשי גבהים– 212+ 149- מטרים.
איש המסתורין – העלה חרס בכפו אבל הצליח. אוהב לחפור. מומחה לקרמיקה עתיקה.
שיר עברי – בדרך לערד. ברי סחרוף . רוני סומק.
נקודות עניין – ג’נביב, תל ערד, פארק ערד, יקב יתיר, העיר ערד.
יוצאים מכפר דוריג’את ופונים מזרחה. מעיפים מבט לצפון, אל דרום הר חברון. במרחק קילומטרים ספורים מתנשאות פסגות בגובה של 850 מטרים מעל פני הים. בחורף טוב, יורד עליהן שלג וכמות המשקעים מעל 500 מילימטרים. אנו עומדים למטה, באזור אקלים שונה בשם “ספר המדבר”. רצועה גאוגרפית צרה במעבר בין החבל הים-תיכוני של ארץ ישראל לחבל המדבר.
חוצים את הערוץ הרחב של נחל קריות. פונים בשביל דרומה כדי לעקוף את פזורת ג’נאביב. כפר בדואי לא שגרתי. בשטח פזורים קרוואנים, יחידות דיור יבילות, מיכלי מים צבאיים. כלבים נובחים, ילדים יחפים מתרוצצים סביב ומבקשים תשומת לב. שבט ג’נאביב, על שמו קרויה הפזורה, מוכר וידוע מאות שנים במרחב הערבי. תושבי המקום, המשתפים פעולה עם השלטונות הישראליים, פונו מסיני לדהניה שבעזה, ב1981 במסגרת הסכמי השלום עם מצרים. לאחר ההתנתקות ב2005 פונו לכאן. שביל ישראל עבר פה קודם. השנים חלפו ולא נמצא פתרון קבע לתושבי הכפר. נהפוך הוא. נוספו אליו תושבים חדשים שהיה צורך לפנות מעזה או מהגדה, מחשש לחייהם. הכפר גדל והיה צורך להוציא ממנו את שביל ישראל, מאימת כלבים, קבצנים וילדים שהפחידו שביליסטים בודדים. אפשר לשוחח עם תושבי המקום מכניסי אורחים, ששמחים לארח בצורה מסודרת קבוצות או יחידים ולהסביר על מצוקתם.
בדרום מזרח מתנשא תל גבוה הוא תל ערד. האדמה עליה אנו פוסעים נקראת אדמת לס. סוג קרקע שנוצר משקיעת גרגרי אבק המגיעים מהסהרה ומאפריקה. אדמת לס, קלה, פוריה, עתירת מינרלים, סופגת מעט מים, ומאפיינת שוליהם של מדבריות רבים בעולם. קל לחרוש אותה ולגדל בה חקלאות. בחודש פברואר מוריק השטח ועם קצת מזל, מוצאים פרחי אירוס שחום, בקרבת השביל.
בצד השביל גן לאומי תל ערד. מומלץ לביקור, של שעתיים שלוש אם יש. ערד נזכרת במקרא לראשונה בספר במדבר פרק כ”א. “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ
על התל התקיימה עיר כנענית עצומה ומבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה. היקף החומה העבה, 1,200 מטרים. בעיר נמצאו שרידי בתים, מתחמי פולחן ומפעל אגירת מים עתיק. ארמון ומכלולים של חדרים רבים לשימוש השילטון. תקופת הברונזה, קדמה לתקופת הברזל, בה קם בארץ עם ישראל. עמי הארץ נקראו, “כנענים”. לכן תקופת הברונזה נקראת גם התקופה הכנענית.
תל המצודות, מתנוסס בשיא הגובה. המצודות נותרו מהתקופה הישראלית ושימשו כחוליה במערך המצודות של ממלכת יהודה. בתקופת המלוכה נבנו בערד 6 מצודות, זו על קודמתה. בפינה הצפונית-מערבית של המצודה נמצאו שרידי מקדש, ככל הנראה מקדש יהודאי שפעל מהמאה ה-9 עד סוף המאה ה-8 לפנה”ס, כלומר בד בבד עם המקדש בירושלים. זהו אחד המקדשים המעטים מתקופת המקרא. המקדש בערד נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא, והיה בנוי שלושה חלקים: חצר פנימית, היכל, ודביר – קודש הקודשים. סמוך לקיר המצודה הדרומי נחשף ארכיון ובו אוסטרקונים רבים, (כתובות על חרסים) רובם בכתב עברי קדום. 17 מהאוסטרקונים מוענו לאדם בשם אלישיב, כנראה מפקד המצודה בתל ערד. בבית נמצאו 3 חותמות הנושאות את שמו. את חפירות התל הובילה ארכיאולוגית יוצאת דופן בשם רות עמירן, שחפרה 18 עונות במקום. ספרה על הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל היה מיד עם פרסומו לספר יסוד בתחומו. הקרמיקה בארץ ישראל כוללת את כלי החרס שהיו בשימוש האוכלוסייה המקומית, מן התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה) ועד התקופה המודרנית. בכלל זה נכללים כלים מייצור מקומי, כלי ייבוא וחיקויים מקומיים של כלי היבוא. הארכאולוגים מזהים שאריות כלי קרמיקה באתרים שונים ובשכבות שונות ומשייכים אותם לתקופות, לתרבויות, ולעיתים לקבוצות אתניות שונות.
נפרדים מתל ערד. חוצים את כביש 80 המוביל להר חברון ונכנסים לאזור חקלאות מטעים. עצי שקד, וזית. כרמים וגידולי שדה המושקים בטפטפות. מקורות המים, סמוך לכאן יקב יתיר ובו מרכז מבקרים הפתוח בימי חול. חולפים ליד מתקני טיהור המים והשבתם לחקלאות של ערד ומגיעים לפארק ערד. חורשות אקליפטוסים ועצי שיטה, שנוצרו באמצעות “לימן”. לימן הוא סוללת עפר במדרון הבנויה בצורה שתעצור ותאצור מי נגר עיליים הניגרים על אדמת הלס. כך נוצרת שלולית הצפה, שמימיה מחלחלים לאדמה, וממנה יונקים שורשי העצים. פירוש המילה לימן ביוונית עתיקה – “נמל”. ברחבי הנגב נוצרו במהלך השנים, אלפי “לימנים” במטרה לסייע ביצירת חורשות מצלות בשממה המדברית.
ליד פארק ערד מסלול ספורט מוטורי, המיועד לרכבים רועשים במיוחד. ממשיכים מזרחה במקביל לכביש 31 המוביל לערד. חוצים את אגן הניקוז העליון של נחל צאלים, מהאדירים שבנחלי מדבר יהודה. שכונות חדשות נבנות בעיר והשביל נעלם בתוך אתרי בניה. (נכון לכתיבת שורות אלו).
נכנסים לחלק הצפוני של ערד. צועדים בפאתי העיר ברחוב מעון עד לפינת רחוב חברון. נקודת סיום המקטע בפארק הצפוני של ערד.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.