42. שביל ישראל.
מתל קשת לפורה. מקטע ארבעים ושנים מצפון לדרום.
מרחק –12 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – תל קשת.
נקודת הסיום – פורה.
הפרשי גבהים– 183+ 136 – מטרים.
איש המסתורין – נפצע בקרבות לטרון. צנחן. מקים המאה ואחד. מקים הליכוד. מי שלא רצה אותו כרמטכ”ל קיבל אותו כשר ביטחון, מי שלא רצה אותו כשר ביטחון קיבל אותו כראש ממשלה.
שיר עברי – ים השיבולים. הגבעטרון. מילים: יצחק קינן לחן: חיים אגמון.
נקודות עניין – תל קשת, נחל פורה, נחל סד, תל נגילה, גשר הרכבת התורכית, נחל שקמה.
תל קשת נראה היטב מכביש 40. התל איננו גבוה אבל העלייה אליו תלולה. מדרונותיו חרוצים בגלגלי רכבי שטח שעולים על התל ויורדים ממנו כי זה מה שהם אוהבים. אנחנו אוהבים ללכת ברגל בלי לפגוע בנוף.
לנקודת ההתחלה בתל קשת אפשר להגיע ברכב מכביש 40 לכיוון דרום, שני קילומטרים מדרום לכניסה תל קשת. למושב אחוזם. כדי להסתובב בחזרה צפונה יש לנסוע עד למחלף בית קמה. כדאי לעלות לתל קשת ולערוך ממנו תצפית אל הדרך שלפנינו.

הולכים מערבה בשביל עפר נוח, על קרקע ה”לס” המדברית, עד לחציית נחל שקמה, בתוך חורשת אקליפטוסים. החצייה בחורף עשויה להיות בוצית. פונים דרומה בדרך עפר נוחה, על גב שלוחה רחבה ממערב לערוץ נחל שקמה. נופי צפון הנגב נפרשים מאופק עד אופק. בחדשי החורף והאביב צועדים פה בים ירוק של שיבולי חיטה, המתנועעות כגלים ברוח. פונים בחדות מזרחה אל נחל סד, יובל של נחל שקמה. ערוץ הנחל הנחל הקניוני, התחתר באדמת הלס המכסה את פני השטח וחדר דרך שכבת סלע כורכר עד לסלע הקירטון הלבן ,שתחתיו. כך נוצר ערוץ קניוני בוהק בלובנו בו זורמים מים בעונת החורף.

יוצאים מהנחל אל דרך עפר, נוחה בה עולים אל “תל נג’ילה” הוא “תל העשב”. ממרומי התל תצפית נהדרת על הסביבה. באר שבע בדרום, בתרונות רוחמה במערב, ארובות תחנת אשקלון ומגדלי העיר הצומחת קרית גת בצפון. הרחק במזרח, הרי חברון.
בראש התל הזדקר עץ אשל עתיק שנראה היטב על קו האופק למתבוננים מרחוק בתל, עד שהפך לסמל התל. העץ קרס בסופה ואחר נשתל במקומו כדי לחדש ימיו כקדם. על פי המסורת, קברו כאן חיילים עות’מניים מטמון מטבעות זהב, בנסיגתם מהצבא הבריטי שהתקדם מהדרום במלחמת העולם הראשונה. דמיון או מציאות, מדרונות התל חפורים היטב גם ללא ארכיאולוגים. פריחת חורף של חרציות צהובות, עיריות לבנות, כלניות אדומות ובגול דודאים, שמשון הדור, קוציץ סורי.

יורדים מתל נג’ילה מזרחה אל מפגש הנחלים פורה ושקמה. נחל שקמה אותו חוצים, מהווה גבול גיאוגרפי בין הנגב לבין השפלה ומישור החוף, שמצפון. נחל אכזב, שראשיתו בגבעות להב-דביר. יובליו הגדולים, נחל אדוריים , נחל פורה, נחל גברעם, נחל חנון ונחל עובד. סופו של הנחל בים התיכון סמוך לחוף זיקים, מצפון לגבול עזה. דרך נוף, נחל שקמה עבירה לכל רכב במזג אויר יבש, מחברת את חוף זיקים לשמורת פורה. הדרך נקראת של שמו של אריאל “אריק” שרון ראש הממשלה ה-11 בישראל. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים נודע אריק שרון כלוחם עז וכמצביא בעל חשיבה מקורית ועצמאות משמעתית. כמצביא וכמדינאי היה תמיד שנוי במחלוקת, אך אין עוררין על תרומתו לביטחון ולהתיישבות במדינת ישראל. קבור עם רעייתו לילי על גבעת הכלניות שבתחומי החווה.

מגיעים אל מה שנותר מגשר הרכבת הטורקית, שנבנה מעל נחל פורה. הגשר הינו אחד מהגשרים הרבים שנבנו בידי העות’מאנים ב-1916 ברחבי הנגב המערבי כתשתית להנחת מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה. מסילת רכבת זו איפשרה מעבר כוחות ואספקה רבים דרומה כדי לתמוך במאמץ הטורקי לכבוש את תעלת סואץ. בניית המסילה הושלמה עד ניצנה שם הקימו הטורקים מחנה לוגיסטי גדול. מבנה הגשר היה בעל קשתות והיה עשוי מאבן בדומה לגשרים נוספים שנבנו במסגרת פרויקט מסילת הרכבת בנגב. בתקופת המנדט הבריטי היווה הגשר חלק מקו דמשק באר שבע עד שנת 1927 אז הופסק השימוש בקו עקב רוחב מסילה העות’מאנית שהיה צר בכ-40 ס”מ מהסטנדרט הבריטי, ועקב מיעוט נוסעים. המסילה העיקרית נבנתה לאורך החוף ועברה בעזה. בשנת 1970 התמוטט הגשר במהלך שיטפון בנחל שקמה. נותרו אומנות הקשתות הסמוכות לגדות הנחל.

מתקדמים עם השביל על בסיס נחל פורה בתוך יער נטוע. בשדה שמצפון חבוייה באר עתיקה ויפה, הבנויה באבני גזית. הבאר לא מכוסה ולא מגודרת. בארות כאלו נחפרו על מנת להגיע אל מי התהום שנאגרו באגן הנחל. אין באזור מעיינות נובעים וכדי להתקיים היה צורך לחפור בארות ולאגור מים בבורות.
באר היא חפירה בקרקע לצורך שאיבת מים ממֵי תְּהוֹם. הבארות נחפרו גם באיזורים מיושבים וגם במדבר. בור הוא מאגר מי גשמים היורדים בנגר עילי ומתועלים אל הבור. הבורות והבארות הצריכו תחזוקה, ניקיון ושאיבה של המים לרהט או לשוקת בהמות. מעיין הוא נביעה טבעית נדירה יותר. המעיין הבור והבאר היו מרכז חיים ומקום מפגש חברתי. מי ששלט במקורות המים יכול להרוויח ממון והשפעה. כיום מגיעים המים אל הברזים בבתים. המעיין, הבאר ובור המים הפכו לנוסטלגיה רומנטית.

ממשיכים מזרחה ומגיעים לסכר מלאכותי היוצר אגם מים הנקווים בעת שטפונות. קרקעית ה”אגם” מכוסה קנים, עדות להימצאות המים. חוצים את דרך נוף נחל שקמה ומטפסים על גבעת כורכר קטנה, השופעת פריחה בחורף. היא שמורת טבע פורה.
נקודת הסיום ברחבת החנייה של שמורת פורה אליה מגיעים מכביש 40 שהתמזג עם כביש 6 בנתיב לכיוון דרום.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
© כל הזכויות שמורות.









