26. שביל ישראל.
מנחל אלכסנדר לנתניה. מקטע עשרים ושישה מצפון לדרום.
מרחק – 14 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – נחל אלכסנדר. חניון ליד מרכז להצלת צבי ים. סמוך למושב מכמורת.
נקודת הסיום – פארק השלולית בנתניה.
הפרשי גבהים – 117+ 92- מטרים.
איש המסתורין – נולד ברוסיה לאבא סנדלר ולאימא תופרת. אחד מצמד. כינו אותו “הפה הגדול”. לבנו יש פה עוד יותר גדול. נכון לרגע זה הוא הישראלי היחיד שהבקיע שער במונדיאל. שיחק בקבוצת כדורגל עם “פלה”.
שיר עברי – “חסקה, חסקה”. מילים: יורם טהר לב. לחן משה וילנסקי. ביצוע: להקת חיל הים.
נקודות עניין – נחל אלכסנדר, בית ינאי, מזח ויתקין, מצוקי הכורכר, נתניה, פארק השלולית.
- כדי להגיע לנקודת ההתחלה ברכב יש לנסוע ממחלף בית ינאי למושב מכמורת. לעבור את הגשר מעל נחל אלכסנדר ולאחר 300 מטרים לפנות שמאלה ולחזור לחניון עפר מוסדר.
צמוד לחניון נמצא מרכז ההצלה הארצי לצבי ים. כאן מטפלים בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף ומאמנים אותם לקראת שחרורם בחזרה אל הים. מתנדבים ופקחי רשות הטבע והגנים סורקים את חופי הים ומעתיקים ביצי צבים לחוות הדגרה לאורך החוף.
מנקודת ההתחלה חוצים את גשר נחל אלכסנדר מלמעלה לגדה הדרומית. יורדים ממנו מזרחה ומייד עוברים מתחתיו לצדו המערבי של כביש הגישה למכמורת. מבולבלים? אתם לא לבד. הולכים על גדת הנחל הדרומית עד לשפך הנחל לים. אפשר להגיע לכאן גם על הגדה הצפונית מהמרכז לצבי הים. מי הנחל נשפכים לים דרך סוללת-חול. בדרך כלל ניתן לחצות רגלית מבלי להירטב.
פונים דרומה לאורך חוף פסטורלי. בדרך פוגשים שטח מגודר בחול. לכאן מביאים את ביצי הצבים, כדי שלא ייפגעו. מכאן יכולים ה”אבקועים”, כך נקראים הצבונים הקטנים, לרוץ לים מייד לאחר בקיעתם. הנקבות שיגיעו לבגרות מינית, יחזרו להטיל בדיוק כאן בעוד 20 שנים ויותר.
עוצרים ליד עמודי מזח ישנים חלודים מזדקרים מהמים. עמודים אלו הם זכר לסיפור שמהדהד מ 1948 ועד ימינו. המזח שהוקם בשנות ה40 של המאה ה20 נועד להעמיס תפוזים ביום ולפרוק מעפילים בלילה.
בליל 20 ביוני 1948 הגיעה למזח אוניה בשם אלטלנה ופרקה 930 עולים חדשים. על הספינה היה נשק רב ותחמושת שנרכשו על ידי ארגון האצ”ל. שלושה שבועות קודם לכן, פורקו יחידות האצ”ל והשתלבו בצה”ל. אנשי האוניה סירבו למסור את הנשק לידי צה”ל כמוסכם ולכן התפתחו עימותים וחילופי אש בהם נפגעים. האניה חזרה לים ולאחר יומיים הגיעה לחוף תל אביב, שם טובעה באש צה”ל. 19 לוחמים נהרגו. 16 מהאצ”ל ושלושה מצה”ל. יהודים ירו ביהודים, במדינה שרק קמה. הסוגיות שעלו בפרשה, ובהן הנחיצות בצבא מאוחד, שאלת הציות לממשלה והעיקרון של הימנעות ממלחמת אחים, ממשיכות לעורר פולמוס ציבורי ופוליטי לוהט עד ימינו.
חולפים על חוף בית ינאי והולכים דרומה על רצועת חוף צרה, בין מצוק הכורכר לים הכחול הרגוע. מעל המצוק מבצבצים בתיו של מושב בית ינאי. המושב, שנקרא על שמו של המלך החשמונאי, אלכסנדר ינאי הוקם ב- 1933 על ידי עולים מליטא ומארה”ב, אליהם הצטרפו גם עולים מדרום אפריקה. בתחילת דרכו התנהל המושב כ”מושב שיתופי”, מעין דרך ביניים בין קיבוץ לבין מושב. בבסיס המצוק מונחים סלעי ענק, שהובאו כדי להגן עליו מ”נשיכת” הגלים ומהתמוטטות. ממשיכים לחוף “נעורים” השוכן למרגלותיהם של צוקים פראיים, פיסת טבע קסומה במתחם חוף מדהים ביופיו הכולל מסעדה, מתחמי אוכל ומועדון גלישה.
כפר הנוער “הדסה נעורים” ממוקם על המצוק המשקיף לים התיכון, מעל החוף ליד מושב בית ינאי. הכפר נוסד בשנת 1948 במטרה למצוא מקום תחליפי לילדים שפונו מכפר הנוער בן שמן במלחמת העצמאות. כיום, יש בכפר פנימייה, בית ספר, מכללה, כפר נופש ובית ספר לכשירות מבצעית של המשטרה. לא ברור איך אפשר ללמוד כשחוף ים נפלא, כל כך קרוב. ממשיכים דרומה. על החוף מפרצונים מקסימים משובצים בסלעי “Beach Rock”, באחד מהם מתנוססת אנדרטה בצורת גלשן מוקדשת לזכרו של אמנון פומרנץ. חוף “שושנת העמקים” וחוף “חבצלת השרון”, שמות השכונה והמושב הסמוכים, הגיעו מספר שיר השירים – “אני חבצלת השרון שושנת העמקים”.
מצוק הכורכר מתנשא מעלינו. כורכר, הוא חול שהתאבן והפך לסלע. החול הגיע מהים עם גיר. כשהחול נרטב, מומס גיר שמדביק ומלכד גרגרי חול ושברי צדפות לסלע כורכר. כל שכבה מעידה על תקופה שונה. אבן כורכר מתאימה לבנייה. מחצבות כורכר ישנות ועתיקות פזורות לאורך כל מישור החוף. ברכסי הכורכר מתקיים בית גידול ייחודי של צמחים ובעלי חיים. חלק מהם מתקיימים רק בישראל. המפורסם והמרשים שבהם, אירוס הארגמן. הבנייה במישור החוף הותירה במצב טבעי, רכסי כורכר מעטים.
מגיעים לנתניה. תחילה רואים את מלון BLUE BAY ולאחריו את מלונות החוף של העיר. הטיילת מטופחת ועתירה במתקני כושר, במשחקים לילדים ובעצים נטועים, שיגדלו ויצלו עליה. נר הלילה החופי פורח על מדרונות מצוקי הכורכר התלולים היורדים לחוף מהעיר.
נתניה, עיר חוף גדולה, השמינית באוכלוסייתה בישראל, מתפרשת לאורך שישה וחצי קילומטר של מצוקי כורכר. נקראת על שם נתן שטראוס, נדבן יהודי שהיגר בילדותו מגרמניה לארה”ב שם עשה הונו במסחר ובפסטור חלב. אחד מביקוריו בארץ נמשך יותר מהצפוי. העיכוב גרם לו להחמיץ את נסיעת הבכורה של הטיטניק ובכך נצלו חייו. יש האומרים כי נתן שטראוס ראה בכך אות משמיים והקדיש את הונו ומרצו לבניין ארץ ישראל. בשנת 1928 נפגש שטראוס עם שניים מראשי הסתדרות “בני בנימין”. איתמר בן אב”י ועובד בן עמי (מי שהיה מאוחר יותר ראש עיריית נתניה הראשון), לאחר שהבטיחו לו כי יקראו את שמה של המושבה החדשה בשרון על שמו “נתן-יה” תרם שטראוס סכום נכבד להקמת המושבה.
בחוף “הרצל” יש מעלית שנבנתה כדי להנגיש את החוף לתושבי העיר. מומלץ לעצור כאן להפסקה בין בתי קפה וחנויות החוף. הזדמנות טובה לחלוץ נעליים ולנער מהן את גרגרי החול.
נתניה נמצאת ב”מותניים הצרות של המדינה”. המרחק בינה לבין גדר ההפרדה וטול כרם אינו עולה על 16 קילומטרים. ב1967 הופגזה בתותחים ירדניים. “בירת השרון” מכונה גם עיר היהלומים בזכות תעשיית ליטוש היהלומים שהתקיימה בה בעבר. בשנים האחרונות נעשה ניסיון למתגה כעיר הספורט. זאת על מנת לטשטש את המוניטין המפוקפק, שמלחמות העבריינים העניקו לה. אוכלוסיית העיר מאופיינת בעולים רבים ובתושבי חוץ. בעיר, מלונות רבים המיועדים לתיירים הפוקדים אותה ואת חופיה המקסימים. קבוצת הכדורגל של נתניה מהווה מקור לגאווה עירונית עם חמש אליפויות בהן “דאבל” (אליפות וגביע) אחד. תור הזהב של המועדון היה בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים, כשמוטל’ה שפיגלר, האחים גד ועודד מכנס, בני לם, דוד לביא ועוד כוכבים אחרים הובילו את הקבוצה לתארי אליפות וגביעים.
עולים אל טיילת המצוק. נפרדים משפת הים והולכים בגובה מעל מצוק הכורכר. פונים מזרחה, לכיוון בית יד לבנים. סמוך אליו, נמצאת אנדרטת הניצחון לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בשנות ה-90 הגיעו לארץ עולים רבים מ”חבר העמים”. חלקם “וטארנים” – ותיקי הצבא האדום. האנדרטה כוללת שני מרכיבים המסמלים את המעבר מחושך לאור ומעלה את הקשר בין ניצחון הצבא האדום שגרם לעצירת שואת העם היהודי לבין תקומת העם היהודי בארצו.
מלחמת העולם השנייה מתוארת בתוך בונקר שחור. מצד ימין מתוארת שואת יהודי אירופה ומצד שמאל מתוארת המלחמה בין גרמניה לברית המועצות מיום פרוץ המלחמה ב-22 ביוני 1941 עד סיומה ב- 1945.
החלק השני בנוי משתי כנפיים לבנות גבוהות המסמלות את הניצחון, התקווה והשלום. מעברו השני של בית יד לבנים יש קרון רכבת היסטורי שהובא מאירופה, מסוג הקרונות שהובילו יהודים להשמדה בתקופת השואה.
ממשיכים דרומה אל “פארק שלולית החורף”. שביל ישראל עובר דרך הפארק בו נמצאת בריכת החורף הטבעית דורה, בה צמחים ובעלי חיים שזהו בית הגידול הטבעי שלהם. בריכת דורה נמצאת בלב העיר נתניה. השטח סביב השלולית (300 דונם) הוכרז כשמורת טבע בתוך פארק טבע עירוני. מתנה שנתנה העיר לתושביה.
יש כאן שירותים ומים. זו נקודת הסיום של המקטע.
צעד צילם וכתב – אחאב
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
Ⓒ כל הזכויות שמורות.