24. שביל ישראל.
מבית חנניה לנחל לחדרה. מקטע עשרים וארבעה מצפון לדרום.
מרחק – 14 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – מושב בית חנניה.
נקודת הסיום – פארק נחל חדרה.
הפרשי גבהים – 100+ 100- מטרים.
איש המסתורין – אחת משנים עשר. על שמה קראו קיבוץ. כתבה שירים שכל ישראלי מכיר. התנדבה לצבא הבריטי. צנחה בהונגריה.
שיר עברי – הליכה לקיסריה.
נקודות עניין – האקוודוקט, ג’יסר א-זרקא, תל תנינים, נחל תנינים, קיסריה, אורות רבין.
- בין בית חנניה לג’יסר, השביל עשוי להיות בוצי וטובעני בחדשים הגשומים. מעבר נחל עדה עשוי להרטיב נעליים.
מהכניסה לבית חנניה, פונים לכיוון מערב לאורך האקוודוקט, שהוביל מים לקיסריה באמות מים ה”יושבות” על תשתית אחת. מטרתן הייתה, לספק מים לעיר הגדולה, קיסריה. שיא ספיקתן – 2,560 מטרים מעוקבים של מים בשעה. אמות המים מגיעות ממעיינות שוני, ומעין אביאל ואלונה. חלק מהאמות חצוב בצלע ההר. בהמשך הצטרפה לאמות הגבוהות אמת מים נמוכה יותר שמקורה היה אגם מלאכותי שיצרו הרומאים על ידי סכירת הנחלים עדה ותנינים בנקודת חציית רכס הכורכר. הסכר, שעליו גשר, נחשף והותקן לביקור בשמורת נחל תנינים הקרובה.
שתי כתובות הנצחה נמצאות כ-15 מטר ממערב לכביש, על הדופן הצפוני של האמה. באבן השמאלית חקוק סמל הלגיון העשירי – נשר היוצא מכוך (ראשו שבור) מעל זר, ובתוך הזר יש כתובת שתרגומה: “אימפרטור טראיאנוס אדריאנוס יחידה של הלגיון העשירי פרטנסיס”. מתחת לכתובת מגולפת האלה ויקטוריה (ניקה), אלת הניצחון הרומית, ראשה ורגליה שבורים. בקצה התחתון של האבן ניתן להבחין בדמות כורעת, כנראה של אטלס, התומך בכדור שעליו ניצבת האלה. באבן הימנית חקוקה כתובת שלשונה: “אימפרטור קיסר טראיאנוס אדריאנוס האוגוסטוס בידי יחידה של הלגיון העשירי פרטנסיס”. 50 מטר מערבה, רואים את אבן המיל הרביעי מקיסריה ניצבת תחת האמה.
חוצים את נחל עדה, ב”גשר אירי”. המים זורמים פה ברוב חדשי השנה. אפשר להרטיב נעליים או לחצות יחפים. ממשיכים בדרך לא ברורה עד לכניסה לכפר ג’יסאר א זרקא. בחורף הבוץ כאן טובעני ומזכיר את העבר הקרוב הביצתי והסבוך, של המקום. חוצים את כביש 2 מלמטה ונכנסים לרחוב הראשי של הכפר ג’סר א-זרקא, שמשמעות שמו “גשר על מים כחולים”. מהיישובים העניים ביותר בישראל. הכפר הוקם ביוזמת הברון רוטשילד, שפינה את יושביו מביצות כבארה, אל רכס הכורכר שממערב לו. תושביו התפרנסו מגידול תואים (ג’מוסים), דיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה. במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסים הטובים עם תושבי זיכרון יעקב, בנימינה והסביבה, והימנעות ממעשי איבה. האוכלוסייה מונה כשישה עשר אלף תושבים שמחציתם מתחת לגיל 19. תושבת הכפר – מרים עמאש חמדאן נולדה בשנת 1888, הגיעה לגיל 124 ונחשבה לאישה הזקנה בישראל. ברחובות הכפר צולמו סרטים וסדרות העוסקים באינתיפאדה ובסכסוך הישראלי-פלסטיני, זאת עקב הדמיון למחנות פליטים ולערים פלסטיניות צפופות ומוזנחות. בשנים האחרונות נבנית שכונה חדשה במערב, צמוד לים.
נחל תנינים מקיף את הכפר מצפון. בשנים האחרונות שוקם ושופץ, גשר קשתות שנבנה לכבוד הקיסר הגרמני וילהלם שביקש לרכב לאורך חופי הים התיכון, בדרכו מחיפה ליפו, בביקורו בארץ. החוף פשוט מקסים ומתאים לבילוי ולרחצה. בקצה הכפר מדרום לשפך נחל תנינים מתנשא, תל תנינים המשקיף אל הים ואל נחל התנינים. החל מהתקופה הפרסית, התקיימה עליו עיר בשם “קרוקודילופוליס”. התנין האחרון ניצוד בנחל בשנת 1912. שרידיו במוזיאון הטבע בתל אביב. שפע של עדויות מהעבר מצביעות על הנחל כגבול תפוצת התנינים באסיה. אגדות קושרות את הגעת התנינים לנחל בתור מתנות מקליאופטרה מלכת מצרים להורדוס. אולי ברחו מקיסריה שם שימשו למופעי גלדיאטורים. זואולוגים טוענים כי התנינים היו כאן קודם ונותרו מתקופות בהם האקלים היה חם יותר.
יורדים מתל תנינים ומבקרים במעגנה היפה והפסטורלית שבה סירות דיג, שובר גלים קטן, כמה מסעדות ומחסנים.
צועדים דרומה על חוף הים. ים זה ים. אפשר לעצור בחוף המוכרז של הכפר. נקי וכמעט תמיד ריק. יש מקלחות חוף, שירותים, סוכת מציל וברזי שתיה.
בין היישוב העני בארץ לבין היישוב העשיר בארץ, מפרידה סוללת חול נמוכה.
ממשיכים על החוף. פוגשים שוב את האקוודוקט המרשים, שחלקו קבור תחת החול. שריד ארכיאולוגי המעיד על יכולתם ההנדסית של הרומאים שהתמחו בבניית אמות מים, בניית גשרים, סכרים וסלילת דרכים. “כל הדרכים מובילות לרומא”.
מגיעים לקיסריה. אחד מאתרי התיירות החשובים בישראל. אתר מורשת עולמית שהוכר על ידי “אונסקו”.
קיסריה העתיקה נבנתה על ידי המלך הבנאי הלא הוא הורדוס. עיר נמל גדולה שנבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, אמפיתיאטרון, תיאטרון, בתי מרחץ ומקדשים אליליים. נמל קיסריה הענק, היה הגדול באימפריה הרומית. העיר הפכה למקום מושב הנציבים הרומיים ולבירת הארץ בפועל במשך 600 שנים.
עם הכיבוש הערבי, עברה השליטה בעיר בין הצלבנים לערבים עד להריסתה על ידי ביברס הממלוכי.
קיסריה היא מכלול של גן לאומי המציג את עתיקות העיר, תיאטרון פעיל, מתחם חנויות ומסעדות, מרכז מבקרים ובו מיצג מודרני. הופעה בתיאטרון קיסריה, מהווה אבן דרך חשובה בקריירה של אמן במה ישראלי.
שביל ישראל, מקיף את הגן הלאומי. אפשר לעצור במבואה הדרומית. יש שירותים, מים וחנות נוחות.
מקיפים את קיבוץ שדות ים ממזרח. אחרי הליכה קצרה בצד הכביש, עוברים להליכה בלב דיונת חול.
קיבוץ שדות ים הוקם בשנת 1940 בעידוד דוד בן גוריון. בקיבוץ מתגוררים כ-1,050 תושבים ואופי הקהילה הינו חילוני. שדות ים הינו קיבוץ שיתופי. הקיבוץ מחזיק ב”אבן קיסר” חברה בינלאומית למשטחי מטבח.
בין מקימות הקיבוץ, גיבורה לאומית, חנה סנש. לוחמת ומשוררת יהודייה, מ”צנחני היישוב”, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג. השיר שכתבה, “הליכה לקיסריה”, מוכר לאוזן הישראלית ומנוגן בעיקר בטקסי זיכרון.
“אֵלִי, אֵלִי , שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם, הַחוֹל וְהַיָּם, רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, בְּרַק הַשָּׁמַיִם, תְּפִלַּת הָאָדָם”.
ממשיכים לאורך כביש הגישה הדרומית לקיסריה עד לתחנת הכוח “אורות רבין”. מקיפים את התחנה ממזרח ויורדים אל נחל חדרה.
אורות רבין היא תחנת הכוח הגדולה בישראל. זוהי תחנת כוח פחמית המשתמשת ברציף מיוחד שנבנה בצמוד לה לפריקת הפחם הדרוש להפעלתה מאוניות משא. לתחנה שש ארובות כאשר ארבע הגבוהות הן בגובה 250–300 מטרים ונראות למרחוק. בתוך התחנה מתקן התפלת מי ים שבעת הקמתו היה הגדול מסוגו בעולם. תחנת הכוח נחשבת למזהמת האויר הגדולה בישראל. קיימת החלטת ממשלה להפסיק להשתמש בפחם עד שנת 2026.
נחל חדרה מנקז את צפון השומרון מעמק דותן לכיוון מערב. שמו של הנחל נקשר שנים רבות עם מפגע אקולוגי. בשנים האחרונות עבר ערוץ הנחל ניקיון ושיקום מרנין לב. טיילות הליכה, פינות ישיבה, מתקני משחקים, מזרקה וגשר הנבל, שמחבר בין גדות הנחל. לנחל מוזרמים מים חמים המגיעים מקירור טורבינות טחנת הכוח. זו הסיבה שבחורף מתקבצים כרישים רבים, בסמוך לשפך הנחל.
מעט מזרחה מהכניסה לפארק, ניצבת אנדרטה לזכרו של אבשלום פיינברג, מייסד מחתרת ניל”י, שמצא את מותו במבואות רפיח. לאחר יותר מיובל שנים התגלו עצמותיו, תחת עץ תמר שצמח מגלעין שהיה טמון בכיסו. אבשלום הובא לקבר ישראל בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
כאן מסתיים מקטע ההליכה.
צעד צילם וכתב אחאב בקר
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.
פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל