16. שביל ישראל.
מהתבור לנוף הגליל. מקטע שישה עשר מצפון לדרום.
מרחק – 16 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – טרמינל האוטובוסים שיבלי.
נקודת הסיום – משהד.
הפרשי גבהים– 569+ 438- מטרים.
איש המסתורין – מופיעה בסמל רשות הטבע והגנים. מסמלת אומץ ועורמה נשית. מים שאל חלב נתנה. אשת חבר.
שיר עברי – יש פרחים. מילים: נתן יונתן. לחן: מוני אמריליו.
נקודות עניין – יער בית קשת, הר דבורה, איריס נצרתי, הר יונה, נוף הגליל.
אל הטרמינל, ממנו מתחילים ללכת, מגיעים בכל יום (בו אין מלחמה) אוטובוסים של תיירים וצליינים. האוטובוסים גדולים מכדי להעפיל לפסגת התבור בדרך הצרה והמפותלת, לכן עוברים התיירים למוניות המסיעות אל הפסגה ובחזרה. מתחילים לצעוד ברחובות הכפר הבדואי, “ערב א-שיבלי”. במלחמת העצמאות סייעו אנשיו לישראל. לאחר המלחמה נשארו התושבים למרגלות התבור בשני כפרי קבע, ערב א-שיבלי ואום אל-גאנם. יורדים בין בתי הכפר הפסטורליים ויוצאים אל יער בית קשת.
.
קיבוץ בית קשת הוקם ב1944 על ידי הפלמ”ח ונקרא על שם הקשת שנזכרת בקינת דוד על שאול ויהונתן. היער, נכרת על ידי הטורקים, לצורך הסקת רכבות, וניטע מחדש על ידי קק”ל. חיש קל עולים על דרך נוף נוחה ורחבה העוברת בצל היער. בחדשי החורף והאביב זוכים ההולכים להנות מפריחה אדירה מסביב.
הדרך מתפתלת במגמת עלייה אל רכס הרי נצרת, הדרומי שברכסי הגליל התחתון. ככל שמתרחקים מהר תבור, נראית צורתו כמתעגלת והופכת מקיר תלול, הממלא את הנוף להר העגול הנשקף למרחקים. הר תבור הוא נקודת המפגש בין נחלות שבטי ישראל – נפתלי, זבולון ויששכר. מנחלת יששכר פונים אל הרי נצרת הנמצאים בנחלת שבט זבולון.
מתקדמים בדרך הנוף הנוחה, כדי לנצל את שעות הבוקר הנעימות והנוחות להליכה. לאחר כמה קילומטרים נפגש שביל ישראל עם שביל הבשורה – The Gospel Trail . שביל הבשורה שנחנך בשנת 2011 מתחקה אחר תחנות בחייו של ישוע ובערש הנצרות. כאן הסימון ברור ומיוחד, לא עוד נקודות כתומות ומסתוריות אלא רוג’ומים וסימני עוגן.
בקיץ רואים פרחי צלף סורי מרהיבים, מעטרים את צדי השביל. בתיו של הכפר עין מאהל מציצים מעל לצמרות העצים, שעל הרכס מצפון. השביל פונה דרומה ולאחר כקילומטר מגיעים לתצפית יפה. בדרום, פרוש עמק יזרעאל, הוא העמק היפה בעולם. בפרט בעיני עבדכם הנאמן, שנולד וגדל בעמק, בקיבוץ יזרעאל ונושא את השם אחאב. עפולה, גבעת המורה, שדותיו הרחבים של העמק וההרים המקיפים אותו, נופי ילדות צרובים עמוק.
סוקרים את שדה הקרב שהתחולל כאן לפני קצת יותר משלושת אלפים שנה ומתואר בספר שופטים פרקים ד-ה. יבין מלך חצור התנכל לשבטי ישראל הצפוניים באמצעות שר צבאו סיסרא. בצר להם פנו לדבורה הנביאה שבאותה העת כיהנה כ”שופטת” והנהיגה את עם ישראל. דבורה ציוותה על ברק בן אבינועם לצאת למלחמה בסיסרא. ברק היסס ואמר לדבורה: “אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי, לא אלך”.
ענתה לו דבורה: “הלוך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אישה ימכור ה’ את סיסרא.”
דבורה תכננה את הקרב ומשכה את צבא סיסרא לביצות מהן יוצא הקישון (בין תל עדשים לבלפוריה). ברק בן אבינועם נערך על הר תבור עם עשרת אלפים לוחמים בני שבט נפתלי וזבולון.
תשע מאות רכבי הברזל של סיסרא התקדמו לאורך הקישון.
וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו. וַיָּהָם יְהוָה אֶת-סִיסְרָא וְאֶת-כָּל-הָרֶכֶב וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, לְפִי-חֶרֶב–לִפְנֵי בָרָק; (שופטים טו).
סיסרא, ירד מהמרכבה ונמלט מפני ברק ולוחמיו. עייף וצמא הגיע לאוהלי הקינים שהיו מיודדים עם ישראל אבל גם עם יבין מלך חצור.
וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ–וַתְּכַסֵּהוּ. כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ-פֹּה אִישׁ–וְאָמַרְתְּ אָיִן. וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת. (שופטים ד יט-כא)
בפרק ה’ חוגגת דבורה את הניצחון ב”שירת דבורה” ומהללת את יעל שהכניעה את סיסרא.
” בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפַל שָׁכָב:”
הנוף מסביב נושא את שמות הקרב ההוא – הכפרים דבורייה (דבורה), איכסאל (כסולות), הר תבור, נחל הקישון, נחל ברק בן אבינועם, נחל דבורה והר דבורה .
ממשיכים צפונה לפסגת הר דבורה. על הפסגה, שוכנת אנדרטת היער המלכותי. היער והאנדרטה נתרמו על ידי הקהילות היהודיות בבריטניה ובאירלנד לרגל חתונת הכסף של הוד מעלתה והנסיך פיליפ . באווירה הבריטית, עוצרים להפסקת תה, עוגיות וויסקי סקוטי משובח.
מכאן, אפשר לראות את קניון נוף הגליל הגדול. הקניון נמנה על הסוג שבו גם מטיילים וגם קונים. עוברים בו מאות אלפי אנשים בחודש והוא נחשב לאחד המוצלחים בארץ. באופן אישי אני מעדיף קניונים עמוקים שמים זורמים בקרקעיתם.
יורדים צפונה בשביל עיזים המתפתל בתלילות על גבי המדרון הצפוני של הר דבורה.
למטה, בערוץ נחל ברק בן אבינועם פוגשים צומת שבילים משושה. כלומר מתפצל לשש דרכים שונות.
עולים צפונה בערוץ נחל ברק בן אבינועם. פוסעים על טיילת חדשה ונוחה, בין בוסתנים וכרמי זיתים עתיקים. בסוף האביב מקשטים את הדרך, פרחי חוטמית זיפנית, יחד עם קוצים גדולים וסגולים, גדילן וקיפודן.
מאחור מזדקר הר התבור שצורתו העגולה, מלווה אותנו לאורך היום. שביל האיריסים הנצרתי, סלול בין עשרות פרטים מרהיבים שמועד פריחתם בסוף פברואר תחילת מרץ. אחד משבעת מיני איריס “ההיכל” הפורח בארצנו, מתמודד ראוי לתואר היפה מכולם.
ממשיכים בעלייה להר יונה, הנקרא על שם יונה הנביא, שעל פי המסורת קבור בכפר משהד הסמוך. מקיפים את פסגתו, שהעיר “נוף הגליל”, (לשעבר נצרת עילית) בנויה עליה. צועדים על טיילת בשכונת הר יונה. הר יונה מתנשא לגובה 573 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי נצרת. מכאן יש תצפית נהדרת על מרחבי הגליל ונופיו. במזרח – נראה הכפר הציורי, עין מאהל. בצפון – כפר כנא, תורען, בית רימון ונחל ציפורי הזורם מערבה. נצרת עילית שהפכה לנוף הגליל, בולטת בהיותה עיר יהודית גדולה בלב מטרופולין נצרת הערבי. בשנות התשעים התיישבו בה אלפי עולים מחבר העמים והפכו אותה למרכז תרבות רוסית הגדול בישראל. בעשורים האחרונים מתאכלסת העיר בערבים, היוצאים מנצרת הצפופה, לאיכות חיים טובה יותר. ההליכה על הטיילת הנוחה מסתיימת בירידה קצרה לכפר משהד, קצה מקטע השביל של היום.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.