15. שביל ישראל.
מכפר קיש לשיבלי – הר תבור. מקטע חמישה עשר מצפון לדרום.
מרחק – 13 ק”מ.
נקודת ההתחלה – מעלה קיש.
נקודת הסיום – טרמינל תבור, שיבלי.
הפרשי גבהים – 541+ 297-
איש המסתורין – נולד בתל אביב בקרית שרת. תלמיד לקוי למידה. בוגר בית הספר כדורי. שירת בצבא בלהקת מפקדת חילות השדה. התפרסם ביכולת החיקוי שלו.
שיר עברי – “בדרך התבור”. מילים: בנימין אביגל. לחן: שלמה וויספיש.
נקודות עניין – הר תבור, טיילת נחל תבור, כנסיית ההשתנות, ערב א-שיבלי.

מכפר קיש מתחילים ללכת בטיילת לאורך נחל תבור. בצידו הדרומי של הנחל, קיבוץ עין דור. עין דור נזכר בתנ”ך כמקום מושבה של בעלת האוב. המלך, שאול בן קיש, רדף והסיר את היידעונים ואת האובות, שעבודתם לא התיישבה עם האמונה באל אחד. לאחר ששמואל, המנהיג הרוחני של עם ישראל מת, נערכו הפלישתים לקרב וחנו בשונם, שמעבר לגבעת המורה הסמוכה. מולם, על הר גלבוע התייצבו בני ישראל, בהנהגת שאול. שאול, פנה אל אלוהים כדי לכלכל צעדיו אך לא נענה. בצר לו, התחפש שאול ופנה לבעלת האוב מעין דור.
“בחשכת הליל בלי קשת ושלח, על סוס קל עין דורה בא שאול המלך” שורר טשרניחובסקי שלושת אלפי שנים מאוחר יותר.
בעלת האוב תקשרה עם שמואל הנביא, שמשח את שאול למלך הראשון בתולדות ישראל. בחזיון אותו ראתה בעלת האוב, ניבא שמואל את סופו הקרוב, הטראגי והאכזרי של שאול. כמו גיבור טראגי אמיתי, יצא שאול לקרב שבסופו נפל על חרבו. המלוכה עברה לדוד שבחר להימנע מהשתתפות בקרב.

חוצים את צומת גזית, נכנסים לכפר ערב א-שיבלי. תושביו הבדואים בני חמולה אחת, חיו בגבעות שליד בית הספר החקלאי כדורי. ב1948 שיתפה משפחת שיבלי פעולה עם היהודים ולכן נותרה במקומה. רוב בני הכפר משרתים בצבא.
עולים לתבור. הר תבור מתנשא לרום של 562 מטר. ההר העגול מוקף בעמקים ובגבעות הגליל התחתון.
”כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא” ירמיהו. ”צָפוֹן וְיָמִין אַתָה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ” תהילים.
תבור נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל, נפתלי, יששכר וזבולון. על ההר התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה נגד סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור.
צורתו העגולה מזכירה קערה הפוכה. הפסגה הנשקפת למרחקים, שימשה כנקודת הדלקת משואות להעברת הודעות בימי קדם. במרומי ההר כנסייה פרנציסקנית ומנזר הבולטים כפטמה על רקע כיפת ההר העגולה. הפסל הישראלי מנשקה קדישמן ז”ל העיף מבט ממזרח להר וקבע באופן ברור כי את הר תבור יצר אלוהים בתור מודל לתכנון שד האישה.
לגיאולוגים יש גרסה קצת שונה. הר תבור הוא הורסט – גוש שהורם מעל סביבתו עקב לחץ גדול מפנים כדור הארץ. התזוזות של הבקע הסורי-אפריקני גרמו להעתקים (שברים גיאולוגיים) רבים בהרי הגליל. לשיטתם הר תבור נוצר כתוצאה מפעילות גאולוגית זו.
יבחרו הצועדים בגרסה הנוחה להם, או יוסיפו משלהם.

צמחיית הר תבור מהעשירות בארץ. בהר ניתן להבחין בכל צורות החורש הים תיכוני.
יער – בו עצים גדולים ומפותחים עם רווחים ביניהם. חורש – סבוך וצפוף ובו אלונים, אלות, מטפסים ושרכים.
גריגה – (שיחייה) בעברית, שיחים שגובהם כמטר, מטר וחצי. שלהבית דביקה, לוטם, מרווה משולשת, קידה שעירה ואשחר ארצישראלי.
בָּתָה – בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס”מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. הכוללת סירה קוצנית, אזוב מצוי קורנית, צלף קוצני, צחנן מבאיש.
צורות החורש מתקיימות זו בצד זו או כהתפתחות זו מתוך זו.
 
 
בסתיו פורחים סתווניות, כרכומים וחלמוניות. בחורף בוערת פריחה של דודאים, רקפות, נוריות אסיה, צבעוני ההרים, כלניות, דבורניות ועיריות. אין מעיינות בתבור, אך ההר עשיר בלילות טל המיטיבים עם הצמחייה בקיץ.
עולים ועולים ולבסוף מגיעים לפסגה הכיפתית העגלגלה. השביל מקיף אותה מדרום. הפסגה מוקפת בחומה הסוגרת על המתחם הקדוש לנוצרים.
כביש מפותל מוביל אל רום הפסגה שעליה שוכנת כנסיה המוקדשת לאליהו הנביא ולידה מנזר פרנציסקני שבתוכו “כנסיית ההשתנות”. לפי המסורת ישו נפגש על פסגת ההר עם משה רבנו ועם אליהו הנביא ושוחח איתם. בת קול אישרה את מעמדו כבן האלוהים. כך השתנה והפך מבן אנוש לבן אלוהים. שלושה מתלמידי ישוע, פטרוס, יוחנן המבשר ויעקב נכחו אך התבקשו לא לגלות לאיש עד לאחר תחייתו של ישוע מהמתים.

מומלץ להיכנס לכנסייה המודרנית שנבנתה בעת החדשה על ידי האדריכל האיטלקי ברלוצי ולהתרשם מהדמויות של משה ואליהו ומתיאור מעמד ההשתנות. מומלץ עוד יותר לעלות למרפסות התצפית הדרומית והצפונית שבצידי הכנסייה. בכניסה לכנסייה בצד שמאל לוח זיכרון לאנטוניו ברלוצי ותחריט פניו מעליו. אנטוניו בַּרלוּצי היה אדריכל איטלקי, אשר פעל בארץ ישראל תכנן והקים מספר רב של כנסיות ומבנים אחרים עבור משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית.
מהמרפסת הצפונית רואים את הגליל התחתון המזרחי ואת תוואי השביל בו הלכנו מרמת סירין ועד לכאן. קרוב יותר למטה, חוות סג’רה, המושבה כפר תבור, ובית הספר החקלאי כדורי. חוות סג’רה הייתה חווה חקלאית שהיוותה פרק בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בשנת 1905 הגיעו למקום פועלים חקלאיים, בהם גם דוד בן-גוריון. ארגון “בר גיורא”, הוקם בשנת 1907 כדי להעביר את השמירה על ההתיישבות העברית לידי יהודים. משימתו הראשונה, הייתה להחליף את השומרים הצ’רקסיים בשמירה על קולקטיב חוות סג’רה. משימה זאת הצליחה, לאחר ששומר צ’רקסי נתפס ישן בשמירה. וחוות סג’רה הפכה למרכז הארגון.

המושבה כפר תבור נוסדה ב 1901, על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה. הקבוצה מנתה 21 משפחות שמוצאן מהמושבות זיכרון יעקב, מטולה, ראש פינה ושפיה. בראשית ההתיישבות, נקראה המושבה “מֶסְחָה”. הצורך בשמירה ובהתגוננות מפני הגניבות היווה מנוף לקיומו של דיון ציבורי בנושא. שיאו היה בקיומה של ועידה של ראשי ארגון המגן החשאי “בר-גיורא” בפסח 1909, בכפר תבור. בוועידה השתתפו בין השאר אלכסנדר זייד, ישראל שוחט, יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי, יחזקאל ניסנוב, יחזקאל חנקין, מנדל פורטוגלי וצבי בקר. (רובם קבורים בבית הקברות בכפר גלעדי בחלקת השומר). המשתתפים החליטו שהגיעה השעה לפעול בגלוי. לפיכך, בכפר תבור, הוחלט על פירוק ארגון “בר-גיורא” החשאי ובו-בזמן על הקמתו של ארגון “השומר” כארגון השמירה היהודית הארצית. הוחלט ש”השומר” יהיה ארגון שיעסוק בהגנה ובביטחון ויהיה בסיס לכוח צבאי עברי. “השומר” ביקש ליטול לידיו את השמירה בכל המושבות היהודיות, במקום ערבים מקומיים אותם נהגו עד אז להעסיק בתפקידי השמירה.

בית הספר החקלאי כַּדּוּרִי, מהבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר תבור. בתקופת המנדט נחשב בית הספר לאחד המוסדות המבוקשים. בית הספר נודע בזכות פועלו של מנהלו הראשון, שלמה צמח, שהנהיג “בחינות כבוד” (ללא השגחת מורים) והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון. כינויו של המקום בתקופה זו היה “המנזר”, כינוי שנגזר מכך שהמקום היה מבודד ולמדו בו בנים בלבד. בתקופת מלחמת העצמאות היו רבים מבין תלמידיו ובוגריו בפלמ”ח והיוו חלק נכבד משרשרת הפיקוד בו. בין הבוגרים נמצא את יצחק רבין, יגאל אלון מפקד הפלמ”ח ושר בממשלות ישראל, אלי יצפאן, הגיאולוג יוסי לנגוצקי והמשורר חיים גורי.
מהכנסייה יוצאים בחזרה אל שער המתחם ופונים צפונה. עוברים ליד שרידי כנסייה צלבנית מבוצרת, שכדי להיכנס אליה יש לעבור על גשר מעל תעלת חפיר מרשימה. יורדים בירידה תלולה מאד, עד לסיום המסלול בטרמינל האוטובוסים בשיבלי. מי שברכיו כואבות, יכול לקחת מונית (שרות) מפסגת ההר אל נקודת הסיום עדיף לשלם 20 שקלים מאשר להיפצע.

בימים כתיקונם, הומה הטרמינל. אוטובוסים פורקים תיירים וצליינים, שעולים על מוניות מרווחות המעלות אותם אל פסגת הר תבור ובחזרה למטה.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
				








