11. שביל ישראל.
מעין נון לטבריה עילית. מקטע אחד עשר מצפון לדרום.
מרחק –12 ק”מ.
נקודת ההתחלה – עין נון. ליד מגדל.
נקודת הסיום – טבריה עילית כביש 77.
הפרש גבהים – 534+ -260-
איש המסתורין – יגיע מבקעת הארבל. שלום חנוך כתב עליו שיר. מנחם שמו. כולם מחכים לו.
שיר עברי – עוד לא תמו כל פלאייך. להקת פיקוד צפון. מילים יורם טהרלב. לחן רמי קלינשטיין.
נקודות עניין – וואדי חמאם, הר ארבל, קרני חיטין, נבי שועייב, המושבה מצפה.
מעין נון יוצאים דרומה, בין כביש 90 לבין המושבה מגדל.
המושבה מגדל הוקמה ב 1910 כ”אחוזת מוסקבה” אך חיש מהר שנתה שמה למגדל. כאן הקימו א.ד. גורדון ויוסף טרומפלדור קומונה, הגו תוכניות וחלמו על עולם סוציאלי, שיתופי וצודק.
המקום מזוהה עם “מגדלא” יישוב יהודי שהתקיים בתקופת בית שני. לפני כמעט אלפיים שנים פגש פה, יהודי מוזר בשם ישוע את מרים המגדלית. מרים שנודעה בכישוריה הנשיים, אירחה אותו בביתה, והתלוותה אליו בדרכו, עד למותו. סמוך לכאן עתיקות “מגדלא” ובהן נמל עתיק, “אבן מגדלא” בדמות ארון הקודש המקורי מבית המקדש. וחריטה של מנורת שבעת הקנים שלה שלוש רגליים, בדומה לציור הקיר של המנורה שנחשפה ברובע ההרודיאני בירושלים, ובשונה מהתיאור בבסיס מדרגות האבן המופיע בשער טיטוס.
חוצים את כביש 807 בצומת הכניסה לכפר וואדי אל-חמאם. צועדים בבקעת גינוסר הנטועה בשפע של עצי פרי עמוסים לעייפה. שורות של עצי בננות, ליצ’י, מנגו, זיתים, תמרים, הדרים, אנונה ועוד פירות לא מזוהים. ממשיכים ללכת ליד ערוץ נחל ארבל, שבו מים זורמים, פרות רועות, מכלאות עיזים, תרנגולות והרבה לכלוך ופסולת. מגיעים ל”וואדי אל-חמאם”, כפר בדואי מרשים בו בתים גדולים ויפים ומסגד בעל צריח מזהיב. תושביו משבט “ערב אל-ע’וארנה” שנדד אל ארץ ישראל במאה ה-19. אנשי השבט מרוכזים כיום בכפרים ג’סר א-זרקא שבחוף הכרמל ובוואדי אל-חמאם בבקעת כנרות. בשבט התקבצו חיילים ועריקים מצריים, עבדים נמלטים, פורעי חוק ומשפחות שברחו מחשש מפני נקמת דם. בשל היותם נרדפים על ידי החוק ומנודים מהחברה הערבית, נדחקו מהאזורים המיושבים ובחרו לחיות באזורי ביצות ומים על אף שאינם נוחים לעיבוד חקלאי ובהם התיישבו.
המדרכה מובילה אל שער השביל שעולה לארבל. נכנסים בין עצי אקליפטוס ומגיעים לשביל מונגש עם פינות ישיבה לקראת העלייה לארבל. מעיפים מבט מעלה. מצוקי הר הארבל תלולים ונשקפים היטב למרחבי הגליל התחתון והגולן. מערות גדולות ומרשימות פעורות בגובה רב מעל בסיס המצוקים. כדי לדכא מרידות בגליל, התמנה הורדוס לשליט הגליל מטעם האימפריה הרומית. המורדים היהודים התבצרו במערות הנסתרות, שהגישה אליהן איננה אפשרית. מעבר לוואדי, מזדקרים מצוקי הר ניתאי. יוסף בן מתתיהו מתאר בספרו, כיצד הרומאים שלשלו מראש המצוק לוחמים בכלובים ענקיים אל פתחי המערות הנסתרות. את הכוונת הכלובים לפתחים הנסתרים, ביצעו תצפיות שמוקמו ממול, על הר ניתאי. ניתאי הארבלי (המאה ה-2 לפנה”ס) היה אב בית הדין, לצידו של יהושע בן פרחייה, ששימש כנשיא הסנהדרין. יחדיו היו הזוג השני מבין חמישה זוגות שהנהיגו את עם ישראל בימי בית שני. בתקופת הזוגות ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. הזוגות מכונים בספרות חז”ל בתואר “אבות העולם”.
“נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת”. פרקי אבות.
הר ניתאי
עולים בשביל תלול אבל סלול ונוח עד לבסיס המצוקים. שביל ישראל נפרד מהשביל האדום. אפשר להמשיך בשביל האדום ולעלות למצודה שנפתחה לאחרונה. המצודה המכונה, בשם “קלעת אבן מעני”, נבנתה בראשית המאה ה-17 על ידי מושל צפת – עלי, בנו של האמיר פח’ר א-דין השני. צינור חרס העביר אליה מים ממעין חיטין. המצודה מרהיבה ובה שלושה מפלסים. בהמשך השביל ישנו סולם המאפשר עליה לראש הצוק ולמרומי הר הארבל. (הכניסה למבצר ולגן הלאומי כרוכה בתשלום). ביצורי הארבל נבנו במהלך כמה תקופות היסטוריות.
מבסיס המצוק ממשיך שביל ישראל מזרחה. עוברים ליד מערה מרשימה מלאה יונים ולשלשת ומתחילים לטפס בקטע אתגרי. יתדות, סולמות, מדרגות, גומחות לרגלים ושקעים לידיים.
מגיעים אל ראש ההר למצפור. הנוף עוצר נשימה. בקעת גינוסר והכנרת פרושות מטה. במזרח – דרום רמת הגולן. הרחק בצפון – חרמון הסבא ורכס מירון הירוק. המצפור נמצא בגובה 180 מטרים מעל פני הים. הכנרת נמוכה יותר מ-200 מטרים מתחת לפני הים.
מי שבוחר להיכנס (בתשלום) לגן הלאומי ארבל יכול לעלות לתצפית החרוב ולמרפסת המצוק שומטת הלסתות, ממנה אפשר להתבונן מטה ל”וואדי חמאם”.
רמת ארבל עולה במתינות מדרום מערב לצפון מזרח. הרמה נופלת בדרמטיות מזרחה אל הכנרת וצפונה למצוקי וואדי חמאם ונחל ארבל. מדרונות תלולים וסלעיים משתפלים מזרחה אל הכנרת. לעיתים אפשר לראות כאן, צבאים, שפני סלע ומבחר עופות דורסים. מדרימים בשביל על שפת הרמה. ממערב – שדות מעובדים, ממזרח – מתלול חד אל הכנרת. בקרבת הישוב כפר חיטים הדרך הרחבה הופכת לשביל המוביל בשולי הישוב אל ערוצו של נחל רקת.
ניסיון ההתיישבות הראשון בכפר חיטים התבצע ב-1913. עקב עימותים עם הערבים השכנים ננטש המקום ויושב מספר פעמים. כפר חיטים, המושב השיתופי הראשון בארץ עלה לקרקע ב-7 בדצמבר 1936 וטוען להיות הראשון ביישובי “חומה ומגדל”. לאחר שהתקבל האישור הרשמי לעלייה, עלו 11 מחברי הקבוצה לאדמות המושב, כשהם מקימים מגדל שמירה ומנצלים את בניין בית הכנסת הנטוש כמבצר. התיישבות חומה ומגדל ענתה על ה”מאורעות” (המרד הערבי הגדול) בו נרצחו בריטים ויהודים רבים בארץ בידי הערבים שהתנגדו ליישוב היהודי ולשלטון הבריטי. שיטת ההתיישבות הייתה הקמת נקודת יישוב חקלאית, הכוללת חומת הגנה ומגדל שמירה, תוך יום אחד, וזאת כדי להתגונן מהפורעים הערבים ובכך לאפשר המשך מגורים במקום.
יוצאים מהערוץ, חוצים את כביש 7717, ועולים אל המושבה, מצפה. מצפה נוסדה ב- 1908 כמושבה בתמיכת הברון הירש. כשמה, צופה המושבה אל נופי הכנרת המרהיבים. המושבה השתמרה עד לפני מספר שנים כיישוב קטנטן ואינטימי ובו מספר מבני בזלת מימיה הראשונים ומתקופת החלוצים. לאחרונה החלו הרחבות ופיתוח.
מכאן רואים את בקעת ארבל, את היישובים הכפריים שבה, את הר קרני חיטין וסמוך אליו את “נבי שועייב”.
בארבעה ביולי 1187 נערך קרב קרני חיטין שבו הביס צאלח א-דין את הצלבנים. כוחותיו הקלים והניידים הכו בצלבנים שהיו כבדים, משוריינים ומסורבלים וגם סבלו מחום הקיץ וממחסור במים. טור של אלפי צלבנים, שהיה בדרכו מציפורי לטבריה הושמד. בכך הסתיימו יותר ממאה שנות ממלכת ירושלים הנוצרית ומסע הצלב הראשון.
אתר נבי שועייב הסמוך לקרני חיטין הינו המקום הקדוש בעולם לדרוזים. כאן על פי אמונת הדרוזים קבור שועייב הוא יתרו, נביא הדרוזים, חותן משה. הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, המוכר גם בכינויים נוספים (רעואל, פוטיאל, חבר). לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה והטיף לצדק ולאמונה מונותאיסטית. לטענתם יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב, בו הם רואים אבי הדת.
“משיח יבוא פתאום, בבקעת ארבל יצמח טובו. בגדי נקם ילבש בחיטובו”!
מסורות ביהדות מחברות את בקעת ארבל כמקום בו יופיע המשיח וממנו תתחיל הגאולה. לפי המסורת הנקשרת כבר לנבואתו של הושע בן בארי משלהי בית ראשון, כאן תתקיים מלחמת גוג ומגוג ומכאן יצא משיח בן דוד אל ירושלים, שם יסתיים תהליך הגאולה.
במקורות תלמודיים, מופיע סיפור על רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא, שהלכו בבקעת ארבל וראו את אילת השחר, דבר שמסמל את בוא הגאולה.
עד שיבוא המשיח מסיימים את הטיול בכביש 77 בתחנת הדלק הסמוכה.
שירו של חיים גורי מתכתב עם המקורות על ביאת המשיח בבקעת הארבל.
בְּבְִקַעת אַרְבֵּל – חיים גורי.
גַּם אְַנִי צָפִיתִי בְּבְִקַעת אַרְבֵּל בַֹּשַחַר הַמַּבְקִיעַ בַּחִוָּרוֹן הַהוּא
תְּחִילָה, לְפִי הַמְסוּפָר,קִמְעָה קִמְעָה . הַהֶמְֹשֵךְ- הֵידָד הַסַּנְֵורִים!
סִימַן הַגְּאוּלָּה הַאְַמוּרָה לָבוֹא.
הָיָה בָּהּ מַֹשֶּהוּ זָהֹב, גָּבוֹהַּ וּתְכַלְכַל, בַּהִזְדַהְַרוּת הַהִיא.
ר’ עוּלָא פְּסִימִי כְּדַרְכּוֹ, חָזָה מֵרֹאש שֶהִיא תִּשְוֶה לְכֹבֶד צַעְַרָהּ
אָמַר שֶלא יִרְצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמָּשִיחַ שֶיָּבוֹא
אַף שֶעַל שְמָהּ קָרָאנוּ,בְּכָל מְקוֹמוֹתֵינוּ, שְמוֹת בָּנוֹת וּרְחוֹבוֹת
הַשָּנִים הָיוּ קָשוֹת מִשֶשִיעַרְנוּ
הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ שֶיוּתַּר דָּמֵנוּ כִּצְבָאִים וּכְאַיָּלוֹת
אִם נָעִיר וְאִם נְעוֹרֵר אָת הַאַהְַבָה עַד שֶתֶּחְפַּץ .
אַךְ עָלִינוּ בַּחוֹמָה, בְּאִחוּר נִכָּר, טֶרֶם שֶיִּכְלוּ כוֹל הַקִּיצִים.
הָלַכְנוּ מַכּוֹת. הִשְתַּלַמְנוּ, תַּלְמִידִים טוֹבִים.
בְּשוֹד וָשֶבֶר, בִּפְרָצִים וּבִצְוָחוֹת,
אַלוּפֵי הָרִיב וְהַתַּהְפּוּכוֹת.
מְדַמְּמִים וּגְאּוּלִים הָיִינוּ, מְדַמְּמִים וּגְאּוּלִים.
כְּמוֹ חוֹלֵי הָאַהְַבָה הָאְַנוּשָה לֹא הִסְתַּפַּקְנוּ בְּפָחוֹת
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.
פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל