6. שביל ישראל
מרמות נפתלי לנחל דישון – מקטע שישי מצפון לדרום.
מרחק – 15 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – מפעל ליד כביש 886 סמוך לרמות נפתלי.
נקודת הסיום – חניון יראון במפגש נחל דישון כביש 899
הפרש גבהים 354+ 442-
איש המסתורין –ניצחונה של אימו על רחל. שיאן ריצה, התקווה, כאיילה שלוחה.
שיר עברי – “הגליל” שלמה גרוניך ו”זהו זה”.
נקודות עניין – נחל דישון, בקעת יחמור, עין אביב.
ממדרונות הר זמר, יורדים בשביל הולכי רגל דרומה במגמת ירידה אל בקעת יחמור. בשר יחמור עלה על שולחנו של שלמה המלך והוא מוזכר כאחת החיות הטהורות. היחמור חי בעבר בארץ ישראל, נכחד ממנה אך הושב לטבע. תת המין שהושב לארץ, הוא יחמור פרסי. גרעין הרביה הגיע במבצע מיוחד במהלך המהפכה האיסלאמית באיראן. לאורך השנים הושבו היחמורים לטבע. בישראל מתקיימת אוכלוסייה של מאות יחמורים בטבע, היא הגדולה בעולם.
בקעת יחמור הינה עמק קטן וציורי החבוי בין מורדות הר יחמור וקרן נפתלי מעל עמק החולה. פוסעים בבקעה הרחבה בין מטעים נשירים. האקלים הקר והגובה מעל פני הים, יוצרים תנאים מתאימים לחקלאות “נשירים”- עצי פרי, שעליהם נושרים בחורף ומלבלבים באביב. ביניהם אגסים, רימונים, תפוחים וגם כרמים. שביל חצץ לבן חוצה את הבקעה דרומה. בצד אחד מורדות הר יחמור ובצד שני שטח חקלאי רחב. גדם עץ בעל צורה מיוחדת מושך את עדשת המצלמה.
ממשיכים לרדת בדרך הלבנה, המתעקלת מזרחה אל עמק החולה. פונים בשביל דרומה מטפסים על מדרונות הר יחמור לכיוון נחל דישון. על שיא השלוחה, תחת עץ מצל אפשר לעצור לארוחת בוקר.
ועדת השמות הממשלתית השתמשה בשמות בהמות טהורות מספר דברים – י”ד על מנת לתאר את גיאוגרפיית האזור הקרוב אלינו. קרן נפתלי (כאיילה שלוחה), הר איילת, הר צבי, בקעת יחמור, מושב דישון ונחל דישון, הר זמר ולמטה בעמק, עין תאו (הג’חולה).
ייתכן ונראה צבי או יחמור רועים בטבע. סביר יותר כי נמצא קוצי דורבן, שהינו המכרסם הגדול ביותר במזרח התיכון. נפוץ ברוב הארץ, חי ומתגורר במאורות חפורות באדמה. הדורבן בעל חיים מונוגמי, מחזיק בבן זוג אחד כל חייו. מרבה לקיים יחסי מין בכל לילה ואפילו כמה פעמים בלילה וכך תורם לחיזוק הקשר בין בני הזוג. אחד מהיונקים הבודדים שמפתח חיי מין לצרכים חברתיים. הזכר מסתכן בחשיפת בטנו הרכה אל מול קוצי הנקבה ולכן הליך זה חייב להיעשות בהסכמתה. בשר הדורבנים נחשב לצייד משובח וטעים. בארץ נחשב לחיה מוגנת על אף הנזקים לחקלאות. מזון הדורבנים הינו שורשים, פירות ועשבים רכים. קוצי הדורבן עשויים מהחומר ממנו עשויות שערות – קרטין. הדורבן מלכלך ומזהם את קוציו בצואתו על מנת לגרום זיהום לתוקף הנדקר. לכן יש להיזהר ממגע עם קצוות הקוצים המזוהמים. כדי להתגונן, מפנה הדורבן את אחוריו עטורי הקוצים כלפי הטורף התוקף.
יורדים אל נחל דישון בו הולכים יותר מעשרה קילומטרים עד לנקודת הסיום. הירידה במדרון התלול לאפיק הנחל תלולה אך קצרה. פונים מערבה במעלה הנחל ועולים בדרך נוחה ומוצלת על ידי אלונים ואלות הצומחים בצד השביל. שורשי ענק המחזיקים אבנים שנכלאו ביניהם, חשופים מעל האדמה שנסחפה.
נחל דישון הוא הגדול בנחלי מזרח הגליל. ראשיתו בהר מירון, אורכו כ־26 ק”מ. הנחל נשפך אל הירדן מצפון לגשר הפקק, במקום בו היה פעם אגם החולה.
נחל דישון היה בעבר נחל איתן, מים זרמו בו לכל אורכו. המים הועברו לטובת החקלאות בעזרת קידוחים ומשאבות. בשבתות ובחגים הפך ערוץ הנחל ל”אוטוסטרדת” ג’יפים, “רייזרים” וטרקטורונים שהרסו וחרצו בו סימנים. אוכלוסיית הדו-חיים המפותחת שהייתה בנחל, כמעט ונכחדה.
בשנת 2013 החל פרויקט השבת מים לדישון. כניסת כלי רכב לנחל, נאסרה. את התוצאות של הצעדים המבורכים מרגישים היטב. בצידי הנחל מתנשאים מדרונות מיוערים ומצוקים תלולים.
ממשיכים לצעוד במעלה הנחל ומגיעים למעבר כביש 886. הכביש עובר על גשר “עלמה” מעל לערוץ הנחל. הגשר קרוי על שם מושב “עלמה” הסמוך. לעומת זאת מושב “דישון” קרוי על שם הנחל. הנוף משתנה. המדרונות המיוערים הופכים לחשופים. אין צל לחסות בו בימי שמש חמים. ההליכה בערוץ הנחל מונוטונית מעט. כמו ללכת בתוך תמונה תלת ממדית. לפעמים מרחפים בשמיים, עופות דורסים. במעלה הערוץ, טחנות קמח ואמות מים שנותרו מתקופות בהן זרמו יותר מים בנחל. אפשר לראות שכבות סלע שונות, נטויות באלכסון בזוויות הפוכות זו מזו. עם קצת מזל והתבוננות ניתן לראות גם מושבות של שפני סלע. עצי אלון ועצי חרוב צומחים בצד הדרך ומשמשים כמסתור מוצל לפרות הרועות בשטחי הנחל.
ב”עין אביב” ישנה בריכה קטנה עם מעט מים. בריכה מוצלחת יותר, נמצאת במפגש נחל דישון ונחל אביב המצטרף אליו מכיוון צפון. בריכה יצוקה מבטון, היא בריכת ה”סלמנדרה”, שמשמשת כשוקת שתייה לבהמות מרעה ולבעלי חיים אחרים. מקום ראוי מאד להפסקה ולמנוחה.
ממשיכים במעלה הנחל. אפשר לשאת עיניים ולהבחין במערות קארסטיות ענקיות, שנחשפו במהלך התחתרות הנחל בסלע. מערות אלו נוצרות במעבה הר בתהליך המסה של סלע הגיר. כשהנחל מתחתר בהר, נחשפות מערות כאלו. ליד מערת דישון אפשר להבחין בעמוד המזדקר לשמים.
ממשיכים שני קילומטרים ומגיעים אל מפגש השביל עם כביש 899 – נקודת הסיום.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב
© כל הזכויות שמורות.