8.מהר מירון לנחל עמוד.

8. שביל ישראל

מהר מירון לנחל עמוד. מקטע שמיני מצפון לדרום.

מרחק – 10 ק”מ.

נקודת ההתחלה – חניון הפסגה – הר מירון.

נקודת הסיום – עין יקים, חניון הגן הלאומי נחל עמוד.

הפרש גבהים 90+ -600-

נקודות עניין – שביל הפסגה, הוטא, עין זבד, בר יוחאי, חורבת שמע, נחל מירון, עין יקים.

איש המסתורין – למד תורה בבני ברק. רבי עקיבא היה מורו. חיבר את ספר הזוהר. נפטר בל”ג בעומר.

שיר עברי – “לוקח ת’זמן” של יצחק קלפטר ויונתן גפן.

הרחבה מומלצת – פריחת אדמוניות בהר הילל בתחילת אפריל.

מחניון הפסגה יורדים דרום מערבה לחורבת ב”ק, שריד לניסיון התיישבות יהודית חקלאית מ1834. השביל מדרים על קו פרשת המים של מדינת ישראל. מכאן יורדים המים, מערבה לנחל כזיב ולים התיכון, ומזרחה לנחל מירון ולכנרת. פסגת המירון נשקפת מעל. לעיתים גלויה, ולעיתים חבויה בין עננים. הערבים מכנים את הר מירון, “ג’רמק”. גוש הרי מירון נקרא בגיאולוגית – “הורסט”, גוש סלע מורם מקרום כדור הארץ שנשאר יציב בשעה שגושי הסלע מצדיו שוקעים. השקע נקרא “גראבן”. בגוש הרי מירון 11 פסגות המתנשאות לגובה של יותר מ-1000 מטרים.

צועדים בין חלקות חקלאיות, המעובדות על ידי דרוזים. בצידי השביל אפשר למצוא אבטיחי אליהו. אבני גיר עגולות בקוטר של 10-20 ס”מ, המכילות בתוכן גבישי קווארץ וקלציט. מספרים כי אליהו הנביא, שהסתובב בכרמל והיה צמא. ראה מקשת אבטיחים וביקש אחד להרוות את צימאונו. משנענה בשלילה, התרגז, קילל והפך את האבטיחים כולם לאבן.

בחדשים פברואר עד מאי “משתוללת” פריחה עזה בשטח. סחלב אנטולי, סחלבן החורש, לוטם שעיר תלתן ועוד הרבה מינים. ממשיכים עד לאנדרטה בולטת לזכר סלאח קאסם טאפש, חובש מבית ג’אן, שנהרג בהתקלות בלבנון.

אם במקרה נימצא פה בין האחד באפריל לחמישה עשר בו, כדאי ללכת להר הילל הסמוך, על מנת לחזות בפריחת אדמונית החורש. לאדמונית יש פרח יפהפה ומפורסם בהדרו. הצמח נדיר ביותר בארץ וזהו המקום היחיד בארץ שבו ניתן לראותו פורח, בשבועיים הראשונים באפריל.

השם המדעי (Paeonia mascula) גזור משמו של פיאון, רופא האלים במיתולוגיה היוונית, אשר ריפא בעזרת צמח זה את פצועי מלחמת טרויה. זרעי אדמונית שמושרים ביין, היו ידועים כתרופה לסיוטי-לילה, רוחות רעות, עין הרע, עוויתות, מחלות עצבים, מחלת הנפילה, מחלת-ירח, כאב-ראש והפרעות בכבד.

אדמונית החורש

השביל יורד מזרחה ל”הוטא”. מערה קרסטית אנכית עם פתח צר, שממנו אפשר לרדת (רק עם מערן מוסמך) עשרות מטרים למעבה האדמה. המערה עמוקה ובה חללים תת קרקעיים גדולים. אגדה דרוזית מבית ג’אן מספרת על משלחת גובי מיסים, שנשלחה לנסות ולגבות משהו מתושביו הסרבנים של הכפר. לאחר דין ודברים הושלכו אנשי המשלחת למעמקי ה”הוטא” תוך שהם זועקים. הווווו……טא. כך קיבלה ההוטא את שמה. ממשיכים מזרחה עד לעין זבד. מקום נפלא להתיישב ולהתבונן. מעין זבד, נשקף נוף עוצר נשימה ויש תצפית טובה מזרחה וצפונה. העיר צפת ויישובי הגליל העליון פרושים לרגלינו.

מכאן יורד השביל בתלילות על מדרון הר מירון. באמצע הדרך, מגיעים ל”כיסא אליהו”. סלע גדול ויפה המזדקר מצלע ההר. “כיסא אליהו”, הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה ולפי המסורת משמש את אליהו הנביא, שמגיע להשתתף בכל ברית מילה.

ממשיכים במורד השביל אל חורבת שמע. יש הקושרים את שם החורבה ל”שמאי”, אב בית דין הסנהדרין, בן זוגו ובר הפלוגתא של הילל הזקן. המחלוקות היו בפסיקות בית הדין. בית שמאי מחמירים ובית הילל מקלים. כאן נמצאים שרידים של ישוב קדום הכוללים, בית כנסת, מאוזוליאום, מתקנים חקלאיים, ומערת קבורה לכוהנים. בית הכנסת הקדום מסמל את המעבר של היהדות לאחר חורבן בית המקדש, מפולחן והקרבת קורבנות, ללימוד תורה, תפילה וגמילות חסדים.

כסא אליהו

אפשר כבר להשקיף על ציונו של הרשב”י. ציון קבר הוא מקום קבורה מסורתי. רבי שמעון בר יוחאי היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. בין תלמידיו החשובים נמנה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. רבי שמעון, נמנה עם גדולי המתנגדים לשלטון הרומאים בארץ ישראל. לאחר מרד בר כוכבא, ולאחר רציחתו של רבי עקיבא, שהיה גם רבו של בר כוכבא בעת המרד, הטיף נגד השלטון הזר. יחד עם בנו אלעזר, התחבא במשך 12 שנים במערה ליד פקיעין, עד שבא אליהו הנביא להודיעם כי מת הקיסר הרומי ובוטלו גזירותיו. המסורת מייחסת לרשב״י את כתיבת ספר הזוהר שהוא ספר מרכזי בתורת הקבלה והסוד. אתר הקבר משך אליו את מקובלי צפת במאה ה-16. מאז נהוגה בל”ג בעומר חגיגה גדולה הקרויה הילולא. נהוג להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את התספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה “חאלקה”. בל”ג בעומר 2021 התרחש אסון מירון בו נמחצו למוות 45 חוגגים בהילולא. זה לא היה אסון מירון הראשון. ב1911 נהרגו עשרות חוגגים בהתמוטטות מרפסת עליה עמדו. מגיעים אל “חניון הפיתול” הצמוד לפיתול חד בכביש 866.

נפרדים מהאזור הקדוש וחוצים את הכביש מתחת ל”פיתול”. יורדים לערוץ נחל מירון. השביל מתפתל מעל פלגי מים מפכפכים. בקטע זה יש לדלג מסלע אל סלע והוא קשה להליכה. מגיעים לעין יקים. זו הכניסה לגן העדן שבנחל עמוד. שם נבקר במקטע הבא. עולים בשביל מסומן באדום למשטרת עין טינה ולנקודת הסיום, בחניון גן לאומי נחל עמוד עליון. יש לעבור בשער הגן הלאומי ולשלם על הכניסה לנחל עמוד.

למקטע הקודם   למקטע הבא

צעד צילם וכתב – אחאב בקר

עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.

© כל הזכויות שמורות.

פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות