7. שביל ישראל
מנחל דישון להר מירון – מקטע שביעי מצפון לדרום.
מרחק – 15 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – חניון יראון במפגש נחל דישון כביש 899.
נקודת הסיום – פסגת הר מירון.
הפרש גבהים 724+ 50-
נקודות עניין – ציון ישעיהו, עין חלב, יער ברעם, עין חממה, פסגת מירון.
איש המסתורין – אירי שהגיע לכאן מהודו. שרד שלוש התנקשויות. התמחה בדיכוי מרידות ובמלחמה בטרור. הקים את גדר הצפון ומצודות הנושאות את שמו.
שיר עברי – ליל גליל, של אלתרמן ורונית אופיר.
ממפגש הכביש עם השביל פונים דרומה במעלה נחל דישון. בחלק העליון של הנחל זורמים מים ברוב ימות השנה. לצד הערוץ צומחים קנים, שיחי פטל ועצי ערבה. לאחר שני קילומטרים מגיעים לציון קברו של ישעיהו בן אמוץ, שהיה נביא משבט יהודה ופעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו הוכיח על השחיתות והרקבון המלוכה והממסד והטיף לצדק חברתי.
שָרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא־יָבוֹא אֲלֵיהֶם
נבואותיו החשובות – אחרית הימים – וגר זאב עם כבש וארי עם צאן יירבץ. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. כל זה יקרה כאשר יגיע משיח בן דוד – חוטר מגזע ישי.
מטבעות לשון מפורסמים שטבע ישעיהו –
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם. אֵיכָה הָייְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי, יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה
ציון קבר נוסף של הנביא, נמצא בעיר איספהן והוא משמש אתר תפילה ליהודים ולמוסלמים. לא בטוח אם ישעיהו הנביא שחי לפני 2500 שנים, נקבר דווקא כאן, הרחק מיהודה, במבנה בן כמה מאות שנים. כך או אחרת, היה אחד הנביאים הסימפטיים.

ממשיכים במעלה הנחל עד עין ערבות. כאן השביל חוצה את נחל דישון בגשר מתחת לכביש. עולים בערוצו של הנחל דרומה. עוברים ליד עין גרגיר ועין פועה. עוצרים בעין חלב. (אין באמת חלב). שם המעיין מגיע מגוש חלב. מקור השם גוש חלב לא קשור לגבינה אלא, לקרקע הקירטון הלבנה. הכפר ג’יש הסמוך משמר את שם הכפר היהודי העתיק ממנו הגיע יוחנן, ממנהיגי מרד החורבן.
בכפר, מתגוררים כיום כ-3,000 תושבים, והוא הכפר היחיד בישראל שרוב תושביו הינם נוצרים מרונים. צעיריו משרתים בצה”ל. המרונים הם פלג מזרחי של נצרות קתולית. רוב המרונים נמצאים בלבנון. לפני מלחמת העצמאות, היה בגליל העליון כפר נוצרי מרוני נוסף, בירעם. למרות שלא השתתפו בלחימה, פונו ממנו תושביו ולא הורשו לחזור אליו. זאת על אף החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט המחייב את המדינה להשיב להם את אדמותיהם ואת כפרם. רוב תושבי בירעם עברו להתגורר בג’ש (גוש חלב) ובני משפחותיהם עדיין מתגוררים במקום.
“וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם”.
ממשיכים ללכת על דרך לצד הערוץ. במפגש הערוצים של הנחלים נפרדים מנחל דישון ועולים בנחל צבעון, אל יער ברעם, אחד המיוחדים בארץ. רוב העצים ביער, הם אלונים עתיקים. פרט לאלון המצוי, גדלים בתחומי השמורה מינים רבים נוספים של עצים – אלון התולע, ער אציל (דפנה), אלה ארצישראלית, עוזרר קוצני, שזיף הדב, אדר סורי, אגס סורי ולבנה רפואי. על העצים צומחים מטפסים רבים דוגמת קיסוסית ואספרג החורש. הודות לכמות משקעים רבה ולתנאי לחות הולמים, מתקיימת ביער, צמיחה של כ-80 מינים שונים של פטריות כובע ומיני טחב רבים. ביער מתרכזים גם מיני פרחי בר מוגנים. יקינתון מזרחי, אירוס הדור, רקפת מצויה, גרניון הלבנון, סתוונית בכירה וחלמוניות. במעבה היער, קבורים מרדכי היהודי ואסתר המלכה. לשניהם גם קברים מזוהים בפרס העתיקה.

חוצים את הכביש בעיקול חד (אין עצירה או חנייה) סמוך לצומת חירם שעל כביש הצפון. חירם, מלך על צור לפני כמעט שלושת אלפי שנים. דוד ושלמה קנו ממנו עצים וחומרים לבניין ירושלים ובית המקדש.
כביש הצפון, נסלל ב1937 על ידי הבריטים כחלק מהניסיונות להתמודד עם המרד הערבי הגדול. לאורך הכביש נמתחה גדר הצפון והוקמו עשרות מבצרי טיגארט ופילבוקסים, שחלקם קיימים עד היום. מצודות הטיגראט קרויות על שם סר צ’ארלס טיגארט, שהיה קצין משטרה בריטי, מומחה לדיכוי מרידות ולמלחמה בטרור. על פי תכנונו ובפיקוחו הוקמו גדר הצפון ותחנות המשטרה הידועות כמצודות טיגארט.
ממשיכים לעלות ביער הקסום. לאחר שניים וחצי קילומטרים מגיעים לחורבת חממה הסמוכה לבית הספר שדה הר מירון, בגובה 900 מטרים מעל פני הים. ב”חורבת חומיימה” ישנם שרידי חאן דרכים בצד הכביש העולה להר מירון. כאן מצטרף אלינו שביל “ים אל ים” שמתחיל באכזיב ומסתיים בכנרת. השבילים ממשיכים יחדיו, כמעט עד לסיום שביל “ים אל ים”.
בעין חממה הסמוך אפשר לפעמים לראות סלמנדרות. הסלמנדרה הכתומה, דו חיים המתקיים בחורש הים תיכוני בכרמל ובגליל. צבעה שחור, עם כתמים ונקודות בכתום עז. הסלמנדרה מבלה את רוב זמנה באדמה ומתחת לסלעים. בחורף מגיעה הסלמנדרה אל מקווי המים והמעיינות לצורך רבייה.
עולים למעלה בשביל נוח אל פסגת הר מירון. הדרך לפסגה עוברת על קו פרשת המים הארצי. הערוצים ממערב הם יובליו של נחל כזיב שזורם לים התיכון, ואילו מורדות ההר שמזרחית לשביל מתנקזים אל נחל דישון ויובליו, שבהם עובר גם שביל ישראל. בסוף דרכו, נחל דישון נשפך לירדן בעמק החולה.

בין עצי החורש, אפשר להבחין בקטלב הבולט בגזעו וענפיו האדומים, ובכליל החורש – עץ נשיר שפורח באביב בוורוד. עליו הגדולים מתארים צורת לב. על ענפי העצים גדלות חזזיות המזכירות ספוג קירצוף. החזזית היא צורת דו-קיום, סימביוזה בין פטריה לאצה. אחת מצורות החיים העתיקות והמוצלחות על פני כדור הארץ. הפטרייה מביאה ל”חתונה” את מערכת האספקה של המים והמינרלים, האצה תורמת את היכולת לבצע פוטו סינתזה. בטבע מתקיימים אלפי מיני חזזיות מאצות ומפטריות שונות.
צועדים בתוך מנהרה ירוקה מוצלת ומקושטת בפרחים. לאורך השביל פזורות מספר תצפיות המאפשרות מבט לכיוונים מזרח, צפון ומערב. נופי הגליל העליון ויישוביו, רמת הגולן, החרמון ודרום לבנון, נפרשים לרגלינו. ה”קו הירוק” הנראה בבירור הוא הגבול עם לבנון. מצפון לקו, השטח מפסיק להיות ירוק.
פסגת הר מירון מתנשאת לרום 1204 מטרים, בעבר, הייתה זו הנקודה הגבוהה בשביל ישראל וגם במדינת ישראל, לפני כיבוש החרמון. כאן, בחורש הגבוה, נעים, ירוק, פורח ומוצל. גם כשבמרבית הארץ מזג אוויר חם והשדות מצהיבים.

מקיפים את פסגת הר מירון בשביל שעובר מצפונה.
לאורכו של שביל הפסגה תצפיות לכיוונים צפון ומזרח. אל לבנון, אל החרמון ואל רמת הגולן. בטווח הקרוב, אפשר לראות את רמת דלתון, שבמרכזה בולט אגם דלתון, את הר כנען ואת צפת.
סיום המקטע בחניון הפסגה הסמוך.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.
				








