רותם המדבר

בערבית הרותם נקרא ״רתם״ , ושמו המדעי של הסוג נקרא Retama ע״ש שמותיו בעברית ובערבית. רותם המדבר גדל בחגורת הספר , ובמדבר כמובן, וכמו כן גם במישור החוף.

בצפון בקעת הירדן אנו מכירים את היישוב ״רותם״, ובצפון הנגב את היישוב ״רתמים״, שניהם על שם הרותם ובסביבה בה מצויים רתמים רבים.

רותם הוא שם נפוץ לבנים ולבנות בישראל.

הרותם נחשב לצמח המתמחה בהתאמה לתנאי מדבר חוף וכורכר. קרקעות כורכר וחולות, עתירים במינרלים, אינם אוצרים מים שמחלחלים מטה. לפיכך הרותם מצליח להתפתח בהם יפה.

ה״רותמיות״ – תכונות המסייעות לרותם להתמודד עם המחסור במים.

פוטוסינטזה דרך הענפים ולא דרך העלים. פיוניות בענפים שקועות בחריצים בהירים ומאבדים פחות נוזלים לסביבה. לרותם שני סוגי שורשים – שורשים עמוקים המשמשים ליניקת מים מעומק הקרקע, ושורשים אופקיים בעלי צינורות הובלה רחבים ליניקה מהירה של מים הזורמים לזמן קצר מעל פני הקרקע.

מענפים ושורשי הרותם היו ועדיין מכינים גחלים משובחים שהיוו מקור פרנסה ליושבי המדבר, מקורות נוספים משבחים את גחליו האיכותיים של הרותם.

״הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם״ (איוב , ל , ד) – ז״א , הקוטפים את המלוח ופרנסתם, לחמם, מגחלי הרותם.

ומתהילים אנו מכירים: – ״מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה, חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים״ ( תהילים ק״כ 3-4)

המקור הנ״ל מדבר על לשון רמייה או לשון הרע ומשווה את דברי הרמייה לחיצי גיבור משוננים ולגחלי רותם

המקור הבא בבראשית רבה, מסביר יפה את הסוגייה:

״חיצי גיבור שנונים – מה ראה למושלם כחץ מכל כלי זין? אלא כל כלי זין מכים במקומם וזה מכה מרחוק. כך הוא לשון הרע : שאמור ברומי והורג בסוריא. ולא ככל הגחלים אלא כגחלי רתמים – שכל גחלים כבים מבפנים, אבל גחלי רתמים , על אף שהוא כבה מבחוץ, עדיין הוא בוער מבפנים. כך כל מי שהוא מקבל לשון הרע, אף על פי שאתה הולך ומפייסו והוא מתפייס, עדיין הוא בוער מבפנים. מעשה ברותם אחד, שהציתו בו את האש והיה דולק שמונה עשר חודש, חורף וקיץ וחורף (בראשית רבה )