5. שביל ישראל.
מנקיקי יפתח לקרן נפתלי. מקטע חמישי מצפון לדרום.
מרחק – 14 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – נקיקי יפתח.
נקודת הסיום – מפעל מערבי ליד רמות נפתלי.
הפרש גבהים 374+ 422-
איש המסתורין – נולד בכפר אז”ר, נקרא על שם מלך ישראל, מפקד מחלקה בפלמ”ח (פלוגות המחץ), הייתה לו בלורית מקורזלת שיער.
שיר עברי – דודו. שושנה דמרי. מילים: חיים חפר. לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ.
נקודות עניין – נחל קדש, מצודת כח, קרן נפתלי.
מחניון נקיקי יפתח יורדים אל השביל, שפונה דרומה בקו גובה אחיד. מהצד הרחוק של עמק החולה, ממזרח לו, על גבי רמת הגולן אפשר לראות את ה”תילים” – הר פרס, הר אביטל, הר בנטל, הר יוסיפון, הר שיפון ותל חזקה. אין אלו תילים מקראיים שנוצרו משכבות ודורות של מגורי אדם. אלו הם הרי געש, שנוצרו מפעילות וולקנית צעירה יחסית – חמישה מיליון שנים.
צועדים על רכס רמים המתנשא ממערב לעמק החולה. מקרן נפתלי הנמצאת מדרום לנו ועד משגב עם שבצפון. הרכס מיוער ברובו ב”יער הרי נפתלי” שנטעה קק”ל. מערבית לרכס, משתרע עמק יפיפה, בקעת קדש ובו מטעי נשירים וגפנים. קו הגבול הסמוך מתפתל צפונה, לכיוון מנרה ומשגב עם ויוצר את “אצבע הגליל”.
עולים מערבה בשביל לכיוון כביש 886. מדרימים לאורכו ולאחר 250 מטרים יורדים במפל סלע לוואדי קניוני – שמורת נחל קדש. סבך אפלולי, צפוף ומוצל מקדם את פני ההולכים בו. בחדשי החורף והאביב, זורמים מים חיים בין הנקיקים והסלעים. מסביב צומחים עצי דולב, אלון, אלה וקטלב. בשביל הסלעי קבועות יתדות וידיות אחיזה להקל על ההולכים. ההתקדמות איטית, מסלע אל סלע. לאחר 250 מטרים פוגשים ערוץ ועולים בו לכיוון דרום מערב. כשיוצאים מהערוץ פונים מזרחה לכיוון מצודת כ”ח.
מצודת כ”ח נקראת גם מצודת ישע. לפי המסורת הערבית, יהושע בן נון הוא “נבי יושע”, קבור בכפר המתואלי (שיעי) שהיה כאן. המצודה נבנתה בשנות השלושים של המאה שעברה. כדי להתמודד עם המרד הערבי הגדול, הקימו הבריטים את “גדר הצפון” וכן כמה מצודות לאורך הגבול עם לבנון. מצודות כאלו מדגם “טיגארט” פזורות ברחבי המזרח התיכון. יש המכנים אותן “מיקי מאוס” בזכות צורתן הייחודית הנצפית ממעוף הציפור. חלק מהן משמשות עד היום כתחנות משטרה, בתי כלא ומנהל אזרחי. בנייתן סיפקה לא מעט פרנסה ועבודה ליישוב היהודי המתחדש בזמן שלטון המנדט הבריטי.
במלחמת הקוממיות נעשה מאמץ גדול לכבוש את המצודה החולשת על צומת חשוב בגליל. 28 לוחמים נהרגו בשלושה ניסיונות שונים לכיבושה. מכאן שמה מצודת כ”ח. אחד החללים היה דודו צ’רקסקי, מפקד מחלקה אהוב בפלמ”ח. חיים חפר כתב עליו שיר ובו שורה – “היש עוד פלמחניק כמו דודו”. במקום ישנו אתר הנצחה ובסיס של משמר הגבול. סמל משמר הגבול עוצב בדומה למבנה מצודת כ”ח. בשנים האחרונות נפתח פה מוזיאון הרעות, המציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות ב-1948. הסרטונים והמיצגים, מודרניים וממחישים לדור הצעיר את רוח הרעות שנשבה בפלמ”ח, שהיווה את כוח הלחימה ההתקפי העיקרי של היישוב העברי לפני מלחמת הקוממיות.
חוצים את הכביש ויורדים דרומה בשביל אל חורבת נבי יושע. עד 1948 שכן פה כפר שיעי (מתואלי). זהו אחד משבעה כפרים, לאורך גבול הצפון, שתושביהם ברחו ללבנון ונקלטו בה כאזרחים. במקום נותר מאוזוליאום – מבנה קבורה גדול. שרידי מסגד ובו מח’ראב – שקע בקיר המראה את כיוון התפילה למכה. יש הרואים בו את קבר יהושע בן נון ויש הגורסים כי יהושע נקבר בכלל בנחלת אפרים שבשומרון. כך או אחרת האתר מוזנח ואיננו מטופח וחבל. אפשר להפוך את המקום לפנינת חן.
ממשיכים דרומה בשביל צר וסלעי, שמתפתל על מורדות רכס הרי נפתלי. בשטח המיוער רועות פרות מדושנות. חוצים את ערוץ נחל זמר ומטפסים במדרון למישור נטוע בגפנים ובעצי פרי נשירים. מעבר לכביש נמצא מושב רמות נפתלי. המושב נוסד כהיאחזות פלמ”ח בשנת 1945. אליהם הצטרפו אנשי גרעין “וינגייט” – קבוצת חיילים ששרתו בבריגדה במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות הותקף המקום מספר פעמים ע”י כוחות ערבים גדולים. לורנה, אשתו של וינגייט, טסה ב”פרימוס” (מטוס קל) מעל המצודה והשליכה ללוחמים את התנ”ך של וינגייט על מנת לעודדם.
חוצים מישור נטוע בגפנים, מזרחה. מטפסים דרך יער אורנים אל גבעה גבוהה, היא קרן נפתלי. לאחר עליה לא קשה מידי מגיעים לפסגה. מקום יפה לקפה.
על הפסגה המתנשאת לגובה של 510 מטר יש עצי אלון ואלה, אנטנות תקשורת, נקודת טריג מסומנת במשולש ברזל ושרידי מקדש הלניסטי. מקרן נפתלי התצפית פנורמית לארבע רוחות השמיים. בצפון – רכס רמים, החרמון ולבנון, במערב הרי הגליל העליון, במזרח עמק החולה ובדרום בקעת יחמור, נחל דישון והר כנען.
נקודת טריגמהפסגה יורדים בשביל ופונים מערבה בדרך העפר עד לבית אריזה אליו נאספים פירות העונה.
נקודת הסיום בקצה המערבי של המפעל סמוך לכביש.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
עריכה לשונית והגהה – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות.