4. שביל ישראל.
מתל חי לנקיקי יפתח. מקטע רביעי מצפון לדרום.
מרחק – 14 קילומטרים.
נקודת ההתחלה – הכניסה לשדה נחמיה.
נקודת הסיום – נקיקי יפתח.
הפרש גבהים מצטבר – 570 מטרים.
איש המסתורין – הקימה את קיבוץ מנרה. הייתה המורה של הכיתה הראשונה במנרה. בת יותר ממאה שנים. אחותו של ראש הממשלה לשעבר.
שיר עברי – פריפריה. ליאורה יצחק. מילים: מיכאל וקנין, ארז ברזוליק ויצחק חייט לחן: אמיתי פריינטא ועודד דיסטלמן.
נקודות עניין – כפר גלעדי, השביל הגיאולוגי, מתלול מנרה, רכס רמים, נקיקי יפתח.
יוצאים דרומה מבית הקברות של כפר גלעדי. חוצים את הכביש במעבר תחתי ויורדים לוואדי ממערב למכללת תל חי. שלטים והסברים מורים כי זהו “שביל הפצועים” בו חולצו פצועי תל חי בדרך לכפר גלעדי. עולים מערבה בשביל הולכי רגל בו מספר פסלים סביבתיים. נכנסים לדרך נוף הרי נפתלי וממשיכים לעלות אל רכס רמים במקביל לכביש. למטה נפרשים נופי עמק החולה. קריית שמונה קרובה. רחוק יותר במזרח, נשקפים החרמון ורמת הגולן. על ראש ההר ממעל, נמצאים יישובי רכס רמים – הקיבוצים משגב עם, מנרה ומושב מרגליות, הנסתרים מהעין. יישובים אלו עיצבו וקבעו את גבול אצבע הגליל עם לבנון למעלה על גבי הרכס ולא למטה בעמק.
רכס רמים ומזרח הגליל נמצאים בנחלת שבט נפתלי, בה נצעד עוד ימים רבים.
ממשיכים דרומה אל מצפור מצוק רמים שנקרא גם “מצוק הבקבוק”. זהו מצוק, שבו נוצר שקע בצורת בקבוק ומכאן שמו הלא רשמי. אפשר להבחין בצורת הבקבוק גם כשעומדים למטה בקרית שמונה. מהמצפור יוצא ״שביל גאולוגי״, שיורד אל פארק גיאולוגי מעל קריית שמונה. המדרונות התלולים של רכס רמים חושפים שכבות גיאולוגיות, מאובנים ותופעות טבע מעניינות. בצד הדרך קרונית מחצבים מברזל המונחת על שרידי מסילה. בעבר היה ניסיון לא מוצלח, לכרות כאן ברזל.
בדרך דרומה עוברים מתחת לכבלים של רכבל מנרה. הרכבל הינו מיזם תיירות, שפעל בעבר וכלל רכבל, מגלשות הרים, טרמפולינות, בנג’י ושלל פעילויות בטבע. מפאתיה הדרומיים של קריית שמונה, שנמצאת למטה בעמק ניתן היה לעלות ברכבל אל מרומי צוק מנרה המתנוסס בגובה 840 מטרים מעל פני הים. יום יבוא והקרוניות ישובו לעלות ולרדת ברכבל.
רכבל מנרהעל המצוקים, ממעל נחנך בשנת 2016 מסלול “ויה פראטה” (דרך הברזל) האתגרי הראשון בישראל. זהו מסלול טיפוס העושה שימוש בכבלי פלדה, שלבים או סולמות, המחוברים לסלע אליו מצמידים המטפסים רתמה עם שתי רצועות, המאפשרת למטפסים לאבטח את עצמם לכבל המתכת ולבלום כל נפילה.
מתלול (מדרון תלול) מנרה הוא, המתלול התלול ביותר בארץ. בסיס המתלול, נמצא בגובה 75 מטר מעל לפני הים, במתחם הביג של קריית שמונה. ראשו של המתלול נמצא בגובה 880 מטר מעל פני הים, במגדל המים של קיבוץ מנרה. גובהו של המתלול הוא 805 מטר. אורכו, 2.4 קילומטר.
הפרש הגבהים של המתלול, משמש להפקת “אנרגיה שאובה”. אלפי קוב מים נשאבים למאגר עליון ליד מנרה, בשעות שבהן צריכת החשמל נמוכה. כשיש עומס בצריכה, מוזרמים המים למאגר התחתון בפיר מיוחד. טורבינות המצויות בלב ההר מייצרות חשמל נקי ובכך מעלות את תפוקת החשמל באופן זמין ומיידי. סוג של מאגר אנרגיה זמינה, במרומי ההר.
העיניים נמשכות למטה, אל קריית שמונה ואל עמק החולה המשובץ בריבועים, מלבנים ומעגלים בשלל צבעים. אלו הם גידולי שדה, מטעים ויישובים קטנים.
צועדים בין קיבוץ מנרה לבין קריית שמונה. לפני 40 שנה ייצגה הבריכה במנרה את “הקיבוצניקים המיליונרים”, כפי שכינה אותם מנחם בגין במהלך מערכת בחירות סוערת. ההתבטאות הזו גרמה לקרע, בין תושבי האזור והדימוי דבק ונשאר נוכח בתודעה הישראלית. גם אנשי קריית שמונה וגם אנשי מנרה נאבקים בקושי כלכלי, באיום בטחוני של ירי טילים וחדירות מחבלים. אלו לצד אלו, אלו יחד עם אלו. מרבית בתי מנרה נפגעו במלחמה מול חיזבאללה. מן הראוי כי מנהיגינו יואילו לחבק את אנשי הפריפריה ולתמוך בכולם כאחד.
חלק מחוקרי התנ”ך מזהים את אגם החולה בשם “מי מרום”. יבין מלך חצור, כינס פה את מלכי הצפון לקראת הקרב עם יהושע בן נון. מלחמת מי מרום הסתיימה בחיסול יבין וצבאותיו ובכך השתלטו בני ישראל על הגליל. בשנות החמישים של המאה שעברה יצאה מדינת ישראל החדשה לפרויקט יומרני ועצום – ייבוש אגם החולה. המטרה הייתה ליצור שטחי חקלאות ולהפחית את אידוי המים הזורמים לכינרת. הפרויקט עורר התנגדות ספונטנית בקרב חובבי הטבע בארץ ואלו הקימו את “החברה להגנת הטבע”. המאבק הותיר שמורה קטנה וראשונה בארץ, היא שמורת החולה.
בדיעבד התברר כי הקרקעות שנחשפו אינן פוריות והנזקים לסביבה עצומים. משישים אלף דונם שטח אגם וביצות נותרו כיום כחמשת אלפים. בתחילת שנות התשעים הוצפו מחדש חלק מהקרקעות ונוצר אגם מלאכותי, שסביבו תוכננו להיבנות מלונות. את ההזדמנות, זיהו העופות הנודדים שהפכו את האגם לנקודת נחיתה מועדפת בנתיב נדידתן. תכנית המלונאות ירדה מהפרק ואילו אגמון החולה נחשב כיום לאחת מעשר תצפיות הציפורים החשובות בעולם. לאחרונה הוחזרו לכאן אפילו הג’מוסים (תואים) כדי לרבוץ בבוץ.
ממשיכים דרומה ומגיעים אל חניון קטן ליד וואן נטוש הצבוע בצבעי שביל ישראל.
השביל יורד דרומה במתינות עד לחיבור עם דרך נוף הרי נפתלי, עליה מדרימים עוד מספר קילומטרים. עולים בדרך לבנה אל נקודת הסיום, מעט מזרחה משמורת “נקיקי יפתח”. נקיקי יפתח הם סדקים שנוצרו בסלעי הגיר, בתהליך של בליה קרסטית. כדאי לבקר.
צעד צילם וכתב – אחאב בקר.
הגהה ועריכה לשונית – מרב נוב.
© כל הזכויות שמורות