2.מהבניאס לשדה נחמיה

  1. שביל ישראל.

מהבניאס, לשדה נחמיה. מקטע שני מצפון לדרום.

מרחק – 13.5 קילומטרים.

נקודת ההתחלה – בניאס – חניה ליד כנסיה מרונית נטושה.

נקודת הסיום – שדה נחמיה.

הפרשי גבהים– 80+ 367- מטרים.

איש המסתורין – נולד בשנת 1860 בבולטימור. לא נישא ולא היו לו ילדים. אחרי שליבו נשבר הקים את הדסה. בגיל 60 עלה לארץ.

שיר עברי – בתי את בוכה או צוחקת.

נקודות עניין – גבעת האם, שביל אורי אילן, נחל חרמון, משולש הנחלים.

מתחילים בחניה של שמורת מעיינות הבניאס, ליד הכנסייה המרונית הנטושה. עוקפים את השמורה מדרום, על דרך מנהלתית מעל נחל סער ויורדים מערבה בצד כביש 99. נחל סער הוא הגבול הגיאוגרפי בין רמת הגולן הבזלתית לבין הר החרמון הגירני.

נפרדים מכביש 99 ויורדים אל “ציר הנפט”. הציר חוצה את רמת הגולן מצפון מערב לדרום מזרח כמעט בקו ישר. הכביש נסלל בשנות השישים של המאה העשרים סמוך לצינור הנפט שהגיע מערב הסעודית אל נמל צידון בלבנון. בשנת 1967 עברה רמת הגולן לשליטה ישראלית, יחד עם 47 קילומטרים של הצינור. למרות שורה של תקלות וחבלות נמשכה הזרמת הנפט בצינור עד לשנת 1975. בשנת 1984 הוסב הצינור להזרמת מים מאזור הבניאס אל רמת הגולן.

ממשיכים לכיוון דרום מערב, על דרך עפר, בשיפולי רמת הגולן. מדרונות רמת הגולן, משמשים כשטחי מרעה חשופים המכוסים בקוצים בעונת הקיץ. הנוף ירוק בחורף ובאביב. בקיץ ובסתיו משתנים הצבעים לחום צהבהב. השביל עובר בין תל עזזיאת לבין תל פאח’ר. אלו מוצבים סוריים, שעד 1967 הטילו מורא ואש על יישובי עמק החולה. צועדים דרומה בדרך הפטרולים, שקישרה בין המוצבים הסוריים לפני 1967. במלחמת ששת הימים, הגיעו כוחות צה”ל, שריון וגולני מהעמק הנמוך. הם ניצבו כנגד אתגר טופוגרפי מול הכוחות הסורים ששלטו בגולן הגבוה. תנאי השטח הובילו לקרבות קשים. השיר “בתי את בוכה או צוחקת” של יובב כץ מתאר את המצב ביישובי הצפון לאחר המלחמה ואת ההקלה שחשו התושבים עם הרחקת התותחים הסורים מיישובי עמק החולה.

מגיעים אל שביל “אורי אילן”, אותו יצרו מורה הדרך גיל ברנר והפסל יובי לופן. בשביל ישנן מספר תחנות המציינות את מבצע “צרצר” בו חוליה של צה”ל חדרה לשטח בשליטה סורית, לצורך תחזוקת מתקן ציתות לקו טלפון. חברי החולייה, נפלו בשבי הסורים. לאחר 35 ימי חקירות אורי אילן שם קץ לחייו. על גופתו, שהוחזרה לישראל, נמצאו 9 פתקים. בניהם הפתק “לא בגדתי, התאבדתי”.

יורדים מערבה אל “גבעת האם”, שנקראת כך על שם הנרייטה סאלד, אם עליית הנוער שהייתה חשוכת ילדים. הקמת עליית הנוער וקליטת אלפי ילדים שעלו לארץ ללא הוריהם, זיכו אותה בתואר – ה”אם” בהא הידיעה. הנרייטה סאלד הייתה מנהיגה ציונית שהקימה את ארגון הדסה, עמדה בראשו והקדישה את חייה לרעיון הציוני. ארגון זה נוסד בערב פורים 1912 ונקרא בשמה הנוסף של אסתר המלכה. זהו ארגון הנשים הגדול בעולם והארגון הלא מוסדי היהודי הגדול מכולם. עיקר עיסוקו – חינוך, רווחה ובריאות. קיבוץ כפר סאלד הסמוך נקרא על שמה. בראש הגבעה, נמצאת נקודת “טריג” (טריאנגולציה) שמסומנת בשטח. נקודה זו נקבעה ע”י הבריטים לצורך מיפוי ומדידה. היא לרוב נקודת גובה שנמדדה וסומנה בשטח. העיקרון המנחה ביצירת נקודת טריג, הוא שמכל נקודה כזו אפשר לראות לפחות שתי נקודות טריג נוספות, כך שמודדים יכולים לקבל את מיקומם המדויק במדידת מרחקם לשלוש הנקודות. נקודות ה”טריג” משמשות גם למדידה ולהכנת מפות. עוד נמצאים כאן שרידי בונקר ואנדרטה שהוקמה לזכר חללי חיל ההנדסה שנפלו במלחמת ששת הימים.

בדרך העולה מהעמק אל גבעת האם הבקיעו כוחות צה”ל את מערך ההגנה הסורי. כאן התבצע המאמץ העיקרי לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

יורדים אל עמק החולה. חוצים את כביש 918, מתחברים לנחל חרמון (הבניאס) להליכה נעימה על גדות הנחל. אפשר לרדת לפינות קסומות ולשכשך במים הרדודים. סמוך לחניון האקליפטוס מתחברים לנחל דן ולאחר מכן לנחל שניר. בימים חמים אפשר ללכת בתוך המים הזורמים ולהנות מהחיים. נחל דן נובע בתל דן, הקרוי על שם שבט דן. במקור קיבל שבט דן, נחלה במישור החוף הדרומי ובשפלה. עקב סכסוכים קשים עם הפלישתים, נאלץ השבט לנדוד צפונה אל תל דן ואל עמק החולה.

מסיימים בכניסה לקיבוץ “שדה נחמיה” שקם בשנת 1940 ונקרא על שם נחמיה דה לימה שהיה ציוני הולנדי, ומנהל קק”ל (קרן קיימת לישראל) בשנים 1919–1922. תושבי אצבע הגליל מכנים את הקיבוץ – “חוליות” על שם מפעל הפלסטיקה הוותיק שמייצר צנרת. בשנת 2023 בעקבות טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נשאר הקיבוץ בין היישובים הבודדים בקו העימות שלא פונו על ידי המדינה.

צעד צילם וכתב – אחאב בקר

עריכה לשונית והגהה – מרב נוב

למקטע הקודם   למקטע הבא

פרטים על טיולים מודרכים בשביל ישראל

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות